התמכרות חדשה

התמכרתי.

תקופה לחוצה, בעתות משבר כולנו מתאמתים עם החולשות שלנו (אפילו המושלמים שבנינו…)

וגם אני. מודה.

אני לילך, ואני צופה סדרתית בסרטוני תפירת מסכות.

באמת!!!

מהרגע הראשון של המשבר, אני רואה עוד לפני צאת החמה סרטונים מכל העולם, בכל השפות, יוצרים בכל הגילאים, הצבעים המינים. זה מרתק, ממש אנתרופולוגי… כל אחד עם פתרונות שונים, גזרות אחרות, שיטות תפירה ומכונות מגוונות… בקיצור- תענוג 🙂

התחלתי ליישם (לתפור לצרכים אישיים ומשפחתיים בלבד) תפרתי מתרחבות,

מסכות תפורות

מתכווצות, מתקפלות, עם שרוכים, גומי היקפי, גומי לאוזניים

מסכה עם מקום לתחתונית

לגברים, נשים וטף

עם מקום לתחתונית או עם גשר לאף…

מסכה לאחיינית

אפילו היו לנו מצכות חגיגיות לליל הסדר!

לחיים!

 

הסרטונים שאהבתי במיוחד- הם נטולי התפירה, בגלל ההנגשה לקהל הרחב, גם למי שאינו תפרן 🙂 ולא החזיק מחט מימיו.

משרד הבריאות שלנו הכין סרטון שאהבתי ממש, הנה הוא כאן. אחרי שראיתי אותו, וגם אותו חשבתי שאפשר ליישם עם ילדים, אפילו צעירים מאוד, כדי ליצור תעסוקה ומסכה שבאמת תמצא חן בעיניהם.

 

חומרים:

חולצת כותנה בהירה עם שרוולים ארוכים, מבד שלא נמתח

חתיכת קרטון ישן

דף לסקיצה

אטבי כביסה/ קליפסים / אטבים משרדיים

צבעי גואש / טושים לציור על בד / טושים פרמננט (לא מחיקים)

נייר אפיה

מגהץ

זוג גומיות / קוקיות / גומי עם קשר

אופציונלי- חוט ומחט לחיזוק

 

איך מכינים?

במקום מטפחת, משתמשים בשרוול של חולצת גבר ישנה 100% כותנה, בצבע לבן.

החולצה הזו כבר שמשה אותי לשלושה פרוייקטים קודמים ובעצם נשארו ממנה רק השרוולים 🙂

כל חולצה בהירה עם שרוולים ארוכים תתאים. אתם יכולים להקריב חולצה של אחד מבני הבית, נראה לי שבתקופה הקרובה לא נשתמש בהן לטקסים, חגיגות ושאר התקהלויות 🙂

מתכננים על דף ציור שנרצה לצייר על המסכה . אני לא תכננתי ויצאה לי פרה מעופפת במקום חד קרן… אז ציירתי שוב על הצד השני, אבל אני לא ממליצה לצייר על זה. עדיף שלא יהיה מגע ישיר של צבע על עור הפנים.

אני ממליצה על ציור קטן ופשוט, כדי למזער נזקים ותסכולים. לילדים יש עולם ומלואו של רעיונות. מבוגרים יכולים להעתיק ציור של שפתיים / לוגו של עסק / משפטים מצחיקים ועוד ועוד

גוזרים את השרוול בשני צידיו, בקוים מאונכים לקו העליון של השרוול. את התפר התחתון לא גוזרים. כך שיהיה לנו מלבן הכי ארוך שאפשר, ללא מנג'ט.

מכניסים לתוך השרוול קרטון קשיח (כדי שיהיה קל יותר לצייר וגם כדי שלא יעבור צבע לצד השני) מהדקים את הקרטון לבד עם אטבי כביסה/ אטבים משרדיים/ קליפסים

לפני שמתחילים לצייר, מנסים את הצבעים על שאריות הבד שגזרנו. מוודאים שהם לא מתפשטים, יציבים והגוון מתאים לנו.

מציירים את הציור שלנו במרכז השליש האמצעי של השרוול, השתמשתי בטושים לציור על בד אבל אפשר גם טושים פרמננט או צבעי גואש. מניחים לייבוש.

כשיבש לגמרי, מגהצים, עדיף עם נייר אפיה שיפריד בין המגהץ לציור (חרבנו חולצה, לפחות את המגהץ נשאיר תקין)

מכינים 'סוכריה'- משחילים שתי גומיות / קוקיות/ גומי קשר משני צידי השרוול

הופכים כך שהציור היפה שלנו יהיה על השולחן (הנה הפרה המעופפת מבצבצת)

מקפלים את שני קצוות השרוול כלפי האמצע, משחילים את הצד הרחב יותר לתוך הצד הצר.

אני ממליצה לחזק את מקום החיבור, זו הזדמנות נהדרת ללמד את הילדים לתפור תך מכונה. (תודו לי על זה כשהם יתגייסו ויצטרכו לתפור דרגות) הנה סרטון קצרצר שיכול לעזור.

ו…. הנה המסכה שלנו מוכנה!

שתי בקשות ותודה אחת

1. ממש אשמח אם תשלחו לי תמונה של מה שהכנתם 🙂 אפשר גם לתייג באינסטגרם @livelach בפייסבוק'לי ולך מתנות תפורות עם שם'
2. אם ראיתם סרטון מהמם להכנת מסיכות- עדכנו אותי, אולי יש משהו שפיספסתי…
3. תודה מיוחדת לתמרי ולסבא שלה, שבזכותם היתה לי חולצה שחורבה לה מבעוד מועד

שמרו על עצמכם,

אביב שמח!
אני.

נעלמתי

אם מרגיש לכם שנעלמתי, מהבלוג, מהעשייה ו… מהחיים…. אתם צודקים. אם גם אתם מחפשים אותי ולא מוצאים, מצלצלים ואני לא עונה… רק תדעו ש…זה לא אתם, זו אני
ואני עוד אחזור. בינתיים אני עסוקה בצבירת כוחות מחודשים וב…לסדר.

אחרי פרידה מורכבת מאמא שלי, פינת היצירה שלי עזבה את חיי הכפר וחזרה הביתה. לעיר שהיא כפר.

אז איך מארגנים אותה מחדש בתוך דירה אורבנית לא ממש גדולה?!

אורזים, מזילים דמעות (רבות), משנעים, מפעילים את האיש, האחים, הגיסות, משחדים בשניצלים, מקבלים תמיכה נפשית מחברות
ובעיקר…. דוחסים עם הרגל חזק חזק 🙂

העוקבים בבלוג (ברוכים הבאים כל החדשים!!! ברוכים הנמצאים ותיקים יקרים!) תמיד זוכים לחשיפה רחבה יותר, וככאלה, תזכו לראות גם את הבלגן שמחוץ לעדשת המצלמה….

אז…. ככה זה נראה בהתחלה….
שקיות של חפצים נערמו לנו בסלון

ו…כן, אנחנו אוכלים הרבה בננות, וכן, יש מי שמצליח לשבת גם בתוך כל הבלגן הזה….

לרגע אל תדאגו, הישיבה היתה לרגע קט בלבד….

בלגן שכמעט ולא נגמר…. יש עוד תוכניות לשינויים קלים, אבל בגדול, ככה זה נראה עכשיו…

ואם אתם תוהים, הכדורגל שתחת השולחן, הוא פריט עיצובי מכוון… 🙂

מזמינה אתכם לראות את הסדר שעשיתי בסרטון קצרצר וחביב

מבט קרוב יותר, יחשוף ערמות מובחרות של פיצ'פקס

השולחן הזה איתי מלווה אותי מגיל צעיר מאוד, כל כתם כל שפשוף הם פיסת חיים….

מספריים מישהו???

כל פריט על השולחן מביע אהבה גדולה, מסמל, חברות, משפחה, עשייה: קופסאות הפח, קערת האמייל, הסרטים שבתוכה, מטר תותים שהובא לי באהבה , העיטופיות היפיפיות

מספריים…. המון המון זוגות מספריים אסופות בנחת בתוך כלי של 'כדיה'. סרגל שקניתי לי מתנה ממני

אחרי שכל החפצים התיישבו במקומם, הבנו שיש לנו המון המון מהם….

התחייבתי לא לקנות חפצים חדשים לעת עתה (טוב, אולי רק כאלה שמתכלים)

ולהסתדר עם כמויות חומרי היצירה וכלי המטבח שהתאספו להם כאן

מקווה שאצליח לעמוד בהבטחה הזו…

אתם בטח כבר רוצים לדעת מה אני מתכננת לפורים…. בינתיים, מעיין היצירה יבש, ולכן אתם מוזמנים לראות את מה שכבר נכתב בעבר

משחקי גמד וענק

עוד קצת גמד וענק

משלוחי מנות בצנצנת

צנצנות מחופשות לקאפקייק

משלוח מנות בקופסת תמ"ל

תחפושות

עוד תחפושות ומתכון לאוזני המן

שיהיו הכנות משמחות,

אני.

מגבות צבאיות

בשבוע שעבר תפרנו מתנות צבאיות שריגשו אותנו מאוד מאוד!

שתי מתנות מאמהות אוהבות ונלהבות.

הראשונה, למתגייסת הצעירה, יובל, שאמא שלה רצתה לתת לה חיבוק עוטף ואוהב גם כשתהיה קצת רחוקה מהבית…

המגבת, היא מגבת מיקרופייבר איכותית שהובאה אליי לשדרוג (כן, זה אפשרי!)

אל המגבת צורפה עטיפת מחברת לתיעוד מסעה הצבאי של החיילת הטריה

לשמחתי הרבה, נכחתי ברגע הענקת המתנה (זה דבר שלא קורה לי הרבה) והשמחה וההתרגשות היו מלהיבות!
מתנה נוספת, לבן אהוב, שהפז"מ שלו כבר צבר ותק, והוא קיבל פלאפל.

איזו מגבת מכינים להעלאה כזו בדרגה?!

איך שהאם הנרגשת נכנסה לסטודיו שלנו, עף לאוויר הרעיון המחוייך של… מנת פלאפל!

כן, ללקוחות שלנו יש חוש הומור, ואנחנו מצידנו מיד נגשנו ליישם- הכנו מנה -מנה!
ממש כמו בפלאפליה, היא הועמסה בשלבים (תוך כדי התייעצות עם מומחית בתחום)

בסיום, היא נראתה כך, עם סלט, עגבניה, צ'יפס וכמובן- שלושה כדורי פלאפל, שיהיה לאן לשאוף 🙂

וכך, לאחר בתפירה:

למחרת קיבלנו תמונה מרגשת מהשטח

הרגע של החיוכים, הוא הרגע שהכי הכי כיף, בכל תהליך החשיבה, היצירה, והתפירה.
בהצלחה ליובל ולרועי בדרכם הצבאית החדשה
ותודה ללקוחות המקסימות שמאפשרות לנו להיות חלק מהשמחות שלהן!

נשתמע ב2015!

שתהיה התחלה חדשה מוצלחת!

אני.

 

 

מתנות מיוחדות

אי שם מזמן, כשביקרנו בלונדון, שמחתי לגלות שאני במקום טוב…

הרצון להתבלט ולהיות מיוחד בתוך כל השפע שאנחנו חיים בו, כבש את העולם! שמחתי לראות שגם בחנויות ענקיות, יש אפשרות לרכוש משהו בנגיעה אישית-

אפשר לרקום את השם על נעלי הספורט

אפשר אפילו לבחור את שילוב צבעים של הסוכריות שתרצו בשקית שלכם…

ועוד ועוד…

חזרתי הביתה בתחושה מעולה- שאני במקום טוב!

ממשיכה להכין מתנות מיוחדות, בנגיעה אישית למי שסביבי… ולמי שרוצה לקנות לחברים שלו אצלי, זו גם אופציה 🙂

ועכשיו גם יש לי חנות מקוונת חדשה, אתם מוזמנים להכנס!

יש לי רק בעיה קטנה אחת 🙂

למרות שכולם מתרחצים כל יום (ככה אני בוחרת את החברים שלי, מודה!), יש גבול לכמה מגבות שאפשר לתת במתנה. אז אני מחפשת… כל הזמן מחפשת— מה אפשר לתת לאנשים שכבר יש להם הכל.

אז משתפת אתכם במציאות האחרונות…

זמן מה אני חובבת מושבעת של צורהלה, החנות השווה ממוקמת בבצרה שבשרון. תמיד תמצאו שם מתנות למי שכבר יש לו ה כ ל, אם לא התכוננתם מראש, ואתם צריכים משהו ברגע האחרון- תמיד אפשר לקפוץ, יש מבחר מוצרים רחב של מעצבים מוכשרים (המון ישראלים!) ושפע חניה.

(כשאתם שם – תגידו שלום למוצרי 'סגלגלים' שלנו, הדגלונים ולוחות התכנון המחיקים, שנמכרים בחנות, לשמחתנו וגאוותנו!)

עוד מתנה בהזמנה אישית, שממש כדאי להכיר- נשיקה בהזמנה. מכיוון שתמונה אחת שווה אלף מילים, תראו מה הזמנתי לחברה שסיימה דוקטורט… ככה היא נראתה כשהיא הגיעה לידיי

ואם קשה לכם לראות את התכולה, אז תתקרבו 🙂

צירפתי עט מתאימה וכמובן כרטיס קטנטן

ו…. לא מסרתי לפני ש… עוללתי עוד משהו לצנצנת…

הכנתי לה כובע 🙂

אז מה- יש עוד חברות שרוצות לסיים את הדוקטורט??? אני אומרת- קדימה, לכו על זה 🙂

מודה, רק כשנתתי את המתנה הזו, שלא אני יצרתי, באובייקטיביות מלאה, הבנתי כמה זה משמח ומרגש לתת למישהו מתנה שהותאמה לו אישית!

ושלא תדאגו, לא הפסקתי לתפור, אני חייבת את זה בשביל הנשמה… הנה מתנות תפורות (שאינן מגבות) שתפרתי באהבה לחברות

עטיפת יומן מורה

ועטיפת מחברת מתכוני טיפוח טבעיים (שעוד תגיע אל נעמה מתישהו…)

זהו להיום…

מסיימת בברכת סתיו-חורף בריא ונטול שיפועים וצינונים,

שבוע טוב,

אני.

 

 

מה עושים כשהתוכניות משתבשות….

אני לא אוהבת לשנות תוכניות. בטח לא כשהתוכניות כוללות ערמה של הזמנות ומגבות שעומדות וממתינות… אז כן, די לקחתי את זה קשה כשהתפוצץ לי צינור בגג של הסטודיו, ומים כתומים עשו דרכם מטה דרך המנורה 🙂

לשמחתי- לא נגרמו אבדות למגבות, כולן נשארו יבשות LOL (אותי זה הצחיק מאוד, אמא…)

החלטתי  להתייצב בסטודיו, ולמקסם את המצב. בזמן שה'חשמלטורים' עבדו, גם אני עבדתי, בכל העניינים שנכנסים לקטגוריית "לא עשיתי כלום"…

זמן נפלא לגלוש קצת ולפרגן לחברים, לעשות תוכניות לפתיחה חגיגית של הסטודיו ו… לצלם!

מאירה את עיניכם  ליזמה נפלאה של חברה שלנו, לשמחתי גם אישי היקר תורם מזמנו לפרוייקט החשוב הזה! הפרוייקט ללא מטרות רווח, פרט לרווח החברתי העצום שלו!

המיזם שנקרא LerGo מוצא פתרון לבעיה שמטרידה רבים מאיתנו- לכל ילד כבר יש מחשב, אבל לא לכל אחד יש מורה פרטי או הורה שמסוגל לעזור. אז יש פתרון באופק… שיעורים פרטיים מעניינים ומסבירי פנים פתוחים לכולם ברשת, אחרי שהבסיס יפותח, כל אחד מאיתנו יוכל לתרום למאגר השיעורים מידיעותיו. כדאי להציץ, ואם אהבתם את הרעיון (אני יודעת שתתלהבו!!!) אתם מוזמנים לתרום (ניתן לתרום כל סכום) או לעזור בקידום, ללייקק, לשתף, להאיר את עיניו של מי שיכול לקדם ולהשקיע, אני מאוד מאמינה בזה-  יש בכוחה של הקהילה לעשות שינוי!

אחרי שהסתובבתי ברשת, יצאתי להסתובב בחוץ….

ימי הסתיו-אביב-חורפי לא מיטיבים עם הגינה, הצמחים מבולבלים, ובכל זאת, התאורה מתאימה במיוחד לצילומים.

כאן תתקיים פתיחה חגיגית ב20 למרץ, חמישי בערב, סמנו לכם! (השלט לדלת עם האותיות הגדולות והשוות של תוצרת הארץ)

והנה מוצרים חדשים, ראשונים- כיסויים תפורים לקופסת טישו, התחלנו עם הבדים השווים שסמדר מביאה לנו

 

עברנו לבדים מהאוסף ההולנדי הפרטי

הכיסויים מתאימים לכל קופסא שבדקנו עד כה 🙂 ומחירם 80 שח' ליחידה

חדשים נוספים, שלטי home sweet home ושלטי welcome

מחירם 80 שח' ליחידה

 

עננת, שימי לב לצמח הזה… מי זה ומדוע השתלט לי על הגינה?

לסיום,  ממש קשה לי להתאפק…. וזה משהו שממש מעסיק אותי בימים האחרונים…

בקרוב מאוד יגיח לעולם מוצר חדש, צבעוני ושמח, שונה מאוד ממה שאתם רגילים לראות אצלי, אבל גם דומה במידת מה…. בקיצור- מי שאוהב לחגוג, לשמוח ולארח, יש למה לחכות… ולגבי מי שאוהב להתארח….  זו יכולה להיות מתנה מדליקה לפסח 🙂

זהו. אמרתי מספיק. עכשיו נמתין בסבלנות. כולנו….

🙂

להתראות בקרוב,

אני.

חלומות

בשבועיים האחרונים אני מסתובבת עם גוונים חדשים בשיער וחברבורות על הבגדים, וזה לא שפתאום נהייתי אושיית אופנה או פשניסטה מדהימה,
אני פשוט צובעת.
צובעת ומחדשת רהיטים ישנים ועל הדרך- גם את השיער והבגדים 🙂
והכל בעזרת המשפחה המופלאה שלי!
לפני שבועיים, ממש כשחזרנו מחופשתנו הקצרצרה בברצלונה (על כך עוד יגיע במהרה בימינו פוסט נפרד…), קיבלתי מאמא שלי את המפתח ל"סטודיו" החדש שלי. המפתח ניתן לי אחרי שאחי כבר דאג לצביעה וחידוש.
ולמה בגרשיים?… כי ה"סטודיו" היה עד לפני כמה חודשים המשרד של אבא שלי… (סיפרתי בקצרה כאן).
בצער וכאב פינינו את המשרד. קשה מאוד לקפל מפעל חיים לתוך ארגזים…
ובהחלטה משפחתית שבראשה ניצבת אמא שלי, הוחלט להפוך אותו לסטודיו. התהליך היה לא פשוט ולווה בדמעות וחיוכים…(אבא שלי היה אומר על זה שאני בוחקת).
לפעמים, ממש לא קל להפוך את הלימון ללימונדה, צריך להוסיף כל כך הרבה סוכר…

כנראה שככה זה אצלי, כדי להגשים חלומות אני צריכה להתגבר על כמה מהמורות רציניות בדרך… ומי שסביבי, קרוב קרוב, יודע כמה שזה נכון…
את החלום הזה הזכרתי כאן בבלוג, בינואר. בחלומות הכי פרועים שלי לא הייתי מאמינה שכך יתגשם…

אז ככה…
נכון לעכשיו, די מסוכן לעמוד בסטודיו ללא תזוזה, ישנה סכנת הידבקות בכפתרת, צבעת או סתם… שגעת של עיטוף :0)
התחלתי כמובן עם מילת המפתח, שהוצמדה במרכז המדפים הישנים האלה, שרק הוספתי לגב שלהם לוחות קאפה שנעטפו בבדים

שולחן שנבנה על ידי אחי, וננטש לו במחסן לפני המון שנים, חוזק על ידי אחי השני, ונצבע על ידי, וכך נראה עכשיו (בערך… מאז שצילמתי כבר צבעתי לו גם את הרגליים 🙂 )

ארונית עייפה, נצבעה בלבן ודלתותיה צופו בבדים, תצטרכו לבוא לראות, כי שכחתי לצלם….

ארון אמבין קיבל עזרה בדמות הדבקה של טפט לוח (עכשיו יש לי המון מקום לרשימות…)

הסקרטר הישן והאהוב שלי חוזק, והפך לשולחן המחשב הכי הכי מדהים בעולם (עם מסך על זרוע מתכווננת), צריך לראות כדי להבין!

כסא ישן נצבע בגוון רענן

יש לי עוד המון המון עבודה, אפילו לא העברתי הכל, אבל כבר התחלתי לעבוד בסטודיו החדש, לקוחה ראשונה עם שגיא מתוק ביותר, עשתה סיפתח, והפריט הראשון שתפרתי היה זה 🙂

תיקון חולצה של 'הפועל',
כי לראשונה בחיי, נשארתי בלי חוט ומחט בבית 🙂

תודה, חמה גדולה ומחבקת למשפחה שלי, לבעלי, לאמא שלי, לאחים שלי, שעזרו ועדיין עוזרים, ולגיסות היקרות שלי שמאפשרות את זה.
זה לא מובן מאליו.
ולכם- המלייקקים והמפרגנים כאן, תודה! באמת באמת שהייתי זקוקה לחיבוק הזה!
כרגע עדיין אין פתיחה חגיגית, אני עוד בהתארגנות והסתגלות (בinstagram שלי, יש כמעט כל יום עדכון מהשטח 🙂 ),
אבל, אם בא לכם לקפוץ, תרימו טלפון ובואו לביקור בתיאום!

להתראות,
אני.

אחיינים זו שמחה (חלק ב')

ילדים מתרגשים ממכונת תפירה.
זה לא היה כל כך במודעות שלי, כי הילדים שלי רגילים אליה, כשהיו צעירים יותר המכונה היתה חלק מהסלון (סוג של רהיט נוסף מבחינתם), הייתי תופרת להם בגדים- בקיצור- מובנת מאליה ולא מעניינת…
קלטתי את זה כשהגעתי פעם לכתה לספר על מה שאני עושה. הייתי בטוחה שהילדים ישתעממו, כי באמת, בכתה שלנו יש כאלה קריירות מרתקות, קטונתי…
סיפרתי על תהליך העבודה וצצו בכתה המון המון שאלות. ההתרגשות וההתעניינות היתה רבה. ואז גיליתי שגם בקרב האחיינים שלי יש עניין. כל פעם שהם מגיעים- הם מתקרבים למכונות ומתחילים לשאול שאלות…
ביום ההולדת ה11 של האחיינית שלי, החלטתי להעניק לה שני שיעורי תפירה.
בעיקר בגלל שזה מעניין אותה וגם בגלל שמאוד מאוד קשה לתת לילדים של היום מתנה. השפע שסובב אותם, מקשה מאוד על מציאת מתנה מקורית, ואני אומרת- בואו נעניק חוויות 🙂 זה יותר ירוק ויותר משמח- לשני הצדדים.
אז איך מלמדים ילדים לתפור? אני אחלוק כאן טיפים ורעיונות, שכל אחד שיש לו מכונה בבית יוכל ליישם.
ו… לא, אני לא נותנת שיעורי תפירה, זו זכות ששמורה לאחיינים בלבד!
כדי לא להגיע בידיים ריקות ליום ההולדת, הכנתי מארז שכלל פירוט לגבי תוכנית העבודה (כדי שלא יהיו פערים בציפיות), וכמה פריטים בסיסיים שנחוצים לכל 'תפרנית 'מתחילה, שגם ישמשו אותה במהלך העבודה: גיר חייטים, סיכות, מחטים, חוט מכלב, ס"מ, מגבת ידיים, כפתור וכו'.

התחלנו בהכרת המכונה. פתחנו את המדריך של מכונת התפירה והמתוקה קראה את התרשים ובעצמה השחילה חוט, לפי ההנחיות.
דיברנו קצת על אמצעי זהירות ובטיחות בעבודה, והתחלנו…
התאמנו קצת בתפירת פסים ישרים על פיסת בד קטנה משובצת (גם פסים יעבדו טוב), רק כדי להבין את העוצמות והקצב, ולהתנסות. ממש כמה תפרים.
בחרתי לנו כמה מוצרים פשוטים ומאוד מאוד קלילים שמשלבים קווים ישרים, כאלה שאחרי כמה תפרים תהיה תוצאה נחמדה ושימושית.
הסברתי על חוט מכלב, ואיך נועצים סיכות, איך מניחים גזרה וחוסכים בחומר, ויצאנו לדרך.

המוצר הראשון, נרתיק מגולגל לכלי רחצה (עשוי ממגבת ידיים קטנה)

וכך נראה הנרתיק שמיקה תפרה:

מקפלים לשליש, ותופרים בצדדים ןעוד תפר או שניים לפי רצונו של המעצב הצעיר

הפריט השני- משחק איקס עיגול עם תא לכרטיסיות איקסים ועיגולים

עבדנו על לבד כדי לחסוך בעיבודים, תפרנו התך זיגזג את קוי המתאר של המשחק, מאחר, תפרנו בצורת ח הפוכה פיסת לבד נוספת, ומכסה מעוגל שתפרנו בקו עליון ישר.
למדנו גם לתפור כפתור 🙂
לסיום, בתפר אחד- בנדנה הפכה לגופיית חוף:

בשיעור השני ביקרנו בחנות בדים, התרשמנו מהמבחר, למדנו מהו אריג ומהו סריג, בחרנו בד לחצאית, למדנו כיצד מניחים גזרה, מהו הקו הישר, מהם שלושת הXXX
גזרנו חצאית פעמון קל שהוספנו לה חגורה עם גומי, לכיווץ קל.

וזו הדוגמנית המאושרת: (טוב, חלק ממנה 🙂 )

השבוע, גיא האחיין שלי חגג יומולדת, וזה המייל שקיבלתי ממנו:

תעקבו, תוכלו לראות את המגבת של המלך בקרוב…
תודו שאני הדודה הכי ברת מזל בסביבה!
חייכו הרבה, שמחו הרבה תחגגו הרבה, והכי חשוב-לכו להבדק
(התאפקתי כל חודש המודעות, ואני לא יכולה יותר להתעלם ממנו יותר, על אף שעבר 🙂 )
אני.

אחיינים זו שמחה (א')

אין דבר נפלא יותר מלהיות דודה. מקבלים רק את ה'קצפת', פעם בשבוע- נשיקות, חיבוקים, צחוקים, ואח"כ כל אחד חוזר לביתו… סידור ממש קלאסי, במיוחד למי שכבר אזלה לו הסבלנות באופן די מוחלט 🙂
אז לפני שלושה חודשים התווסף לאוסף המדהים שלי אחיין נוסף!
(כן, הפוסט הזה התמהמה…)

אז האפרוח, התווסף למשפחה ביום מקסים ומיוחד במיוחד. יום ההולדת שלי!!!
ו…. של אבא שלו… ולא – אנחנו לא תאומים 🙂 תאומים למחצה 🙂
אותו יום, בהפרש של עשור… ומהשנה, החגיגה הושלשה!
כן, אני יודעת שזה נשמע הזוי, אבל אנחנו משפחה שכזו (יש גנבי תאריכים נוספים…)
כאילו שאין עוד תאריכים בלוח השנה, ככה אנחנו אוהבים, לפלח תאריכים…
וזו מתנה נ פ ל א ה!
אז מה נותנים מתנה לאחיין מיוחד שכזה?!
לבית החולים, אחרי לבטים רבים, 'אספתי' פריטים, וגיבשתי מארז משפחתי:

ומזוית נוספת

והנה תכולתו של המארז-
לגברים שבחבורה: לאפרוח-'מישמושי תגיות', גרביים וחמסה לעגלה ולאבא שלו הטרי- מארז בובות אצבע

לאם הטריה- סבון מפנק,
ולסבתות… מחזיק מפתחות 'אני סבתא גאה', וגם-למומחית לעוגות- שנדלייר לנרות ולשניה- שיותר בעניין של רפואה- קופסא מדליקה עם תרופת סבתא (אין קרדיט כי אני פשוט לא זוכרת…)

כשהוענק לו השם המקסים והקצר (תודה על ההתחשבות :-)) הוא קיבל את הקולקציה הזו:
גופיות ראשוניות

שמיכת פיקה קייצית דו-צדדית

חיתולים במגוון צבעים וגדלים

מגבת

ועוד מגבת…. וגם שרוך לתליית מגבת על הצוואר, חיתולים נוספים 🙂 שלא יחסר…

וממש עכשיו, סיימתי בשעה טובה וילונות, כיסוי מזרן החתלה, ושמיכות חורפיות, כי החוף כבר ממש תיכף כאן!

שיהיה שבוע טוב ומשמח!
אני.

קסמים ושדרוגים

אחרי שסיפרתי על המיוחדים, אעבור ל… משודרגים.

כל מי שאי פעם פנה אליי בבקשה לתפור שמיכה זוגית, וילון, מפה או סתם ציפית לשמיכה, תמיד קיבל תגובה קרירה…

הסיבה לכך נעוצה בסטודיו שלי. הוא קטן אבל ממזר 🙂 בעל אישיות ואופי עשויים ללא חת.

מודע ליתרונותיו וחסרונותיו,

אינו מוכן לקבל לקירבו גזירה ותפירה של פריטים גדולים ומסורבלים 🙂

ה׳סטודיו׳ הוא שם ׳מעט׳ יומרני לפינת העבודה הקומפקטית שלי.

ובכל זאת הוא מלא קסם אישי : לא צריך לקום ולבזבז אנרגיה מיותרת, הכל מאוד נגיש 🙂

סיור מאורגן בו אינו מצריך נעלי נוחות (אפשר סטילטו 🙂 )

אם ממש רוצים- אפשר לתלות כביסה,

לנהל את המקלחות של הילדים,

להקשיב לכל מה שקורה למטה בגן הילדים ( זה מצחיק ומהנה… ובעיקר מאוד עוזר, אני יודעת מתי עליי לצאת להפסקת שתייה, פרי או ירק- ומבצעת כל מה שהגננת אומרת!!!)

הוא גם צמוד למטבח (יתרון או חסרון?!)

ועוד ועוד יתרונות נפלאים, ובעיקר- עשיית קסמים.

בקיצור, מפאת גודלו, אני תופרת בעיקר פריטים קטנים, או- משדרגת גדולים (אבל רק לאנשים מיוחדים 🙂 )

הנה כמה דוגמאות:

שמיכת כירבולית מלכותית, מפנקת ביותר, ששודרגה לכבוד מישהי יקרה!

 

וילון לחדר של תינוק מתוק ואהוב, הוילון בצבע טבעי, חלק, נקנה באחת מחנויות 'עשה זאת בעצמך'. מדבקות הקיר שבחדר היוו בסיס ל'תרגום' האפליקציות לבד.

וכך הוא נראה כשהוא תלוי, קרדיט צילום לסיגליה  הגרפיקאית המוכשרת שלי.

קוביות איחסון שקיבלו נגיעת צבע, לכל אחד מבני המשפחה בצבעים אחרים, רעיון גאוני- לא שלי (קרדיט לדנית)!

לעמדת שיגור והפצה של בני הבית: ביציאה, בתוך כוורת, לכל אחד יש מקום לאחסון התיקים והפריטים שעליו לקחת עימו. הצבעים מקלים גם על אלה שעדיין אינם קוראים.

  

ואם בקסמים עסקינן, אני רוצה לנצל את המעמד כדי לברך קסם של חברה, שהיתה לצידי ברגעים המורכבים של החיים: רצה, טיפלה, בישלה, קנתה, צחקה, בכתה ובמילה אחת- תמכה! היום היא חוגגת לביתה בת מצווה, ואני מקווה שהיא תגיע לקרוא את הפוסט הזה…

גלית יקרה לי, מאחלת לך, ולמשפחה המון שמחה, בריאות, ואושר – מכל הלב!!!

לדפנה ואביב, שיהיה לכן רק טוב ושגיל ההתבגרות יעבור בקלות 🙂

זו עוגת בת המצווה (אני חייבת להשוויץ) שהכנתי באהבה גדולה!

והנה מעוד כמה זוויות

שלוש קומות של אהבה, מצופות בקצפת טעימה: 3 שמנת מתוקה, 1 איננטנט פודינג וניל, 1 כוס חלב, 4 כפות גדושות של אב' סוכר מוקצפות יחד. והסוד שלי להזלפה קלה והשרדותית  (מילה שהמצאתי זה עתה) – גם בימים חמים מהיום 🙂 להקפיא את העוגות ולהזליף עליהן כשהן קפואות.

שיהיה שבוע נפלא ומתוק 🙂

אני.

המיוחדים

כבר כמה ימים שאני מנסה לחזור לשיגרה. מסתבר שכמה שהיא נוחה וטובה, קשה לחזור אליה 🙂

מה שנותר כרגע הוא להתרפק על זכרונות החג, ולתכנן את החופש הבא 🙂 (אני ממש ממש עושה את זה, בחיי!!!)

במהלך העשיה המבורכת של פסח, היו כמה שעצרו לי את פס הייצור, הקדישו דקה נוספת לקניית מתנות החג.

מיוחדים שהזמינו את המיוחדים.

"המיוחדים" הם לקוחות שמעוניינים במתנות בהתאמה אישית, מאוד! מתנות מעט יותר יקרות, שמשקפות את נותן המתנה, או המקבל. הם אלה שגורמים לי לעצור את התנופה, לחשוב, לדמיין ולתכנן, בדרך כלל תוך דיאלוג משותף איתם, המיוחדים 🙂

אז אלה חלק מהמיוחדים שנולדו כאן סביב חג הפסח,

תודה לכל המיוחדים שהזמינו אותם!

מגבות מטבח בלי העין הרע, ממשפחת טנא לאהוביהם

מגבת לאחות אהובה

ולאחות אהובה נוספת

למטבח של חברים שזה עתה חנכו בית חדש (הקרדיט לעיצוב המקורי שייך למיוחדת מלמעלה, ושתי אלה הן פיתוח …)

שלישיית מגבות למטבח בצבע מים 🙂

 

אז כן, היו פה הרבה מגבות מטבח, אבל לא רק….

מתנה זוגית מהממת (הלוואי והייתי מצליחה להעביר את זה טוב בצילום…) זוג מגבות ענקיות ומפנקות לזוג צעיר שזה עתה נישא,

היא רוקדת והוא מנגן.

איחולים על חיי זוגיות והרמוניה הביאו אותנו ליצור את השמות מבד תווים מיוחד.

שוב- תודה לכולכם, גם על המיילים, ההודעות והתמונות שאתם שולחים! אין כיף מזה!!!

מקווה שנהנתם להציץ! אני- נהנית מכל רגע!!!

שיהיה שבוע טוב וקל,

אני.