5 קינוחים קלילים למסיבת קיץ

רגע לפני אוגוסט, כל מסיבות הסיום- הסתיימו!

ואצלנו במשפחה, הגיעה עונת מסיבות הקיץ.

מלא ימי הולדת ממש קרובים… כמה כיף שיש סיבות למסיבות! ו….כמובן…. שמסיבות הן סיבות לקינוחים…
בפוסט הקודם, ראיתם איך 'התקשקשתי' עם עוגת אבטיח, רק מונדיאל בבית ממוזג הצליח לגרום לי לעשות את זה… אבל ממש לא חייבים… אפשר גם לעשות (או יותר נכון 'להרכיב') דברים זריזים ומדליקים, אז הנה חמישה רעיונות כאלה.

עוגיות כפכפי אצבע

מה עושים? לא הרבה…. קונים עוגיות פיטנס בסופר, מוצאים בארון צלחת יפה

ממיסים צימקאו לבן בשקית זילוף, מניחים עוגיות בצלחת

מציירים 'וי' על כל ביסקוויט ומניחים סוכריה קטנה במרכז

והנה משהו שישמח את המסיבות שלכם

עוגיות צדפה

קונים עוגיות הלחמי, משוננות בקצוות

מסדרים על צלחת יפה 🙂

מקציפים מעט שמנת מתוקה עם אינסטנט פודינג ומזלפים על העוגיות.

מניחים 'פנינה'  (סוכריית ג'לי בגוון פנינה, או תחליף דומה)

ומעל, מניחים עוגיה נוספת באלכסון.

 ג'לי אלכוהולי עם ענבים וגרסת הילדים- ג'לי שקוף עם דגים וקישוט מלהיב.

למבוגרים: מערבבים שקית ג'לטין (14 גרם) עם שליש כוס מים, נותנים לעמוד כרבע שעה, ואז- מחממים במיקרו כ20-30 שניות. מוציאים, מערבבים ורואים שלא נשארו גושים.

מערבבים בקערה את הג'לטין המומס עם בקבוק יין קינוח או קאווה, יוצקים לתוך גביעים, ולתוכם מכניסים כמה ענבים ללא חרצנים. מקררים עד להתגבשות ומגישים.

גרסת הילדים- ג'לי שקוף עם דגים וקישוט מלהיב

מערבבים שקית ג'לטין (14 גרם) עם שליש כוס מים, נותנים לעמוד כרבע שעה, ואז- מחממים במיקרו כ20-30 שניות. מוציאים, מערבבים ורואים שלא נשארו גושים.

בקערה, מערבבים כוס מים רותחים עם שש כפיות סוכר ושתי כפות מיץ לימון. (אני הוספתי כמה טיפות של תמצית בטעם טופי, בעיקר בשביל ריח מפתה). מוסיפים עוד 3 כוסות מים ואת הג'לטין המומס. ומערבבים היטב.

בתוך כוסיות חד פעמיות שקופות מסדרים סוכריות גומי בצורת דגים (אל תחפשו בפארטי-סיטי כפר סבא דגים כחולים, אני דגתי את כולם….)

מעליהם יוצקים ג'לי. מקררים ובינתיים מכינים את הקישוטים הצבעוניים והמלהיבים האלה

משתמשים בדף 'טרנספר'. שלנו מ'נשיקה בהזמנה', אני מאוהבת בעיצובים היפיפיים שלהם!

ממיסים צימקאו לבן בתוך שקית זילוף, מזלפים שכבת צימקאו על הדמויות, מניחים קיסם מעל. מקררים ומנתקים בקלילות מהשקף.

כשהג'לי בגביעים מתמצק- נועצים את הקיסמים בגביעים

והנה חבורה צוהלת, ממש כמו החבורה המשפחתית שלנו!

רעיון אחרון ודי: ארטיק שיק-שייק

כולנו נדבקנו ב'שגעת' השייקים, אז רק שתדעו, שממש ממש כיפי להקפיא שייקים ולהגיש ארטיקים בריאים ומרעננים במסיבת קיץ, ובכלל.

אנחנו הכנו את הארטיקים בתוך כוסות חד פעמיות קטנות או תבניות קרח גדולות, אפשר גם להשקיע בתבניות שוות, רק אל תשכחו את המקל/כפיות העץ הקטנות.

שיהיה קיץ כייפי ומרענן,

אני.

זיכרון

הפוסט הזה נכתב ונמחק כמה פעמים, התחלות של שורות שלא מצליחות להסתיים, נמחקות  ונכתבות…

ימי הזיכרון הפרטיים והלאומיים לגמרי איבדו אותי השנה. המון המון זיכרונות צפו ועלו.

פתאום הבנתי שאנחנו אחיינים שכולים.

אין תואר רשמי שכזה, בטח לא במדינה שלנו, רוויית העצב והשכול… אבל היה לנו דוד, לפני שנולדנו. לא הכרנו אותו, הכרנו רק את מבטו נשקף מתוך תמונה תלויה על הקיר. הכרנו אותו דרך עיניו הזהות והעצובות של אבינו, דרך הסיפורים של דודה מרים, שהיתה הדודה היחידה שהעזה לספר את זכרונותיו וסיפוריו.

ימי הזיכרון היו תמיד ימים שקטים וכואבים וזהירים. ליוינו לקריית שאול, הופענו בטקסים, ובעיקר- עטפנו והיינו.

אחי האמצעי קרוי על שמו של הדוד שנפל, ובחייו, נושא איתו זיכרון שלא זכר.

ממש טרום יום הזיכרון קיבלנו תזכורת מפתיעה ומטלטלת לדוד אריה, כדי שלא נשכח וכדי שנמשיך לשאת את זכרו. ואנחנו נושאים. גם כשאבא שלי כבר לא איתנו, ואולי בעיקר. וחלקנו (החזקים והרגישים) ימשיכו ללכת לקריית שאול לכבד את זיכרון הדוד וזיכרון הורינו, והילדים שלנו יופיעו בטקסים, ויקרעו את השמיים בתרועת המשכיות.

לזכרו, לכבוד הזכרונות, לכבוד אחי אריק (שממש אוהב את הממתק הזה, והפתיע אותי שזכר פיסה מילדותינו) ולכבוד דודה מרים, אני מעלה לכאן את ה מתכון המשפחתי שלה, לספירלה ולהמשכיות.

דודה מרים היתה מפליאה בדוגמאות, לפעמים היתה יוצרת גליל קוקוס לבן ועוטפת אותו בשכבה חומה, לפעמים ספירלה קטנה, לפעמים גדולה, אבל תמיד תמיד, היתה מפנקת וממתיקה.

ממתק קוקוס שוקולד של דודה מרים

לשכבה החומה-

1/2 כוס מים

1/2 כוס סוכר
2 כפות קקאו

200 גרם ביסקוויט פטיבר טחון דק כמו קמח (אפשר גם פירורי ביסקוויט קנויים)

מביאים לרתיחה את המים עם הסוכר והקקאו. מסירים מהאש, מוסיפים את פירורי הביסקוויט, מערבבים היטב עד שנוצר מעיין בצק.

לשכבה הלבנה

100 ג' חמאה מומסת

100 ג' סוכר

100 ג' קוקוס

(אפשר להמיר את החמאה והסוכר בחצי פחית חלב מרוכז) מערבבים הכל יחד.

אני מרדדת את ה'בצק' החום בין שני ניירות אפיה, עד ליצירת משטח בעובי אחיד. מסירה את הנייר העליון ומשטחת שכבת קוקוס מעל השכבה החומה. מגלגלת בעדינות הכל, בעזרת נייר האפיה. מקררת היטב ופורסת לפרוסות יפיפיות. ניתן לשמור בהקפאה בתוך כלי אטום היטב. תזכרו את המתכון הזה בפעם הבאה שיתחשק לכם מתוק, אבל ממש לא יבוא לכם לאפות….

ואם בפינוקים עסקינן,

אל תחשבו ששכחתי את ההגרלה (טוב, נו, קצת…. די שכחתי…)

קודם כל, אני רוצה לברך את כל העוקבים החדשים, מקווה שתהנו כאן, למרות שהפוסט של היום קצת קודר…..

בתמונה היו 22 זוגות מספריים, ובין העוקבים בבלוג והמגיבים כאן ובעמוד הפייסבוק, ענו נכונה אורית, דגנית ויפעת.

ההגרלה בוצעה תחת פיקוחו הצמוד של ליאור (נראה לי שיש לו סיכוי טוב להיות רואה חשבון, ובעיני זה מספיק :-)) , הזוכה המאושרת היא אורית אייל.

ולרתם,שלחי לי בבקשה את הכתובת שלך, רוצה לשלוח לך גליל וואשי טייפ רק בגלל שהזכרת לי שאני דוחה את ההגרלה כבר שבועיים. אני ממש זקוקה למזכירה 🙂 לכל האחרים, מבטיחה הגרלות נוספות בעתיד ומקווה שתזכו באחת מהן…

שבוע טוב ומתוק,

אני.

 

 

 

 

 

 

פסח בא

פסח מתקרב ואני מנסה להתמקד במחשבות חיוביות, מקווה שהחג יביא איתו התחדשות והתרעננות.

משימה לא פשוטה במשפחה שלנו כרגע, אז החלטתי שאתעסק בשטויות, זה תמיד משפר לי את מצב הרוח 🙂

עיקר ההתלבטות שלי עכשיו, היא איך לערוך את שולחן החג…. וישנן מספר אפשרויות.

בחנות האהובה עליי (אבלין, כפר סבא) מצאתי מפיות כבשים הורסות (טוב מצאתי עוד הרבה מפיות שם, אבל אשאיר אותם לפוסט הבא….) המפיות האלה מתכתבות נהדר עם גלויות שושקה של 'סגלגלים', יחד עם הזר ששזרה לי רחלי שלי ואגוז – זה נראה מדליק!

ואם בכבשים עסקינן, אפשר גם כך

גלויית שי מגנטית מחיקה לכל אורח, שתסמן גם את מקומות הישיבה.

אם הגלויות מעניינות אתכם, ניתן לקנות אותן באתר של 'לי ולך'  .

לעוקבים בבלוג ולחברי עמוד הפייסבוק, מחירים מיוחדים בעת תשלום במזומן:

3 שח' לגלויית שושקה , 10 שח' לגלויה מגנטית.

אופציה נוספת לעיצוב השולחן, הקלאסית- לבן, זהב ומצה.

אני מאוד אוהבת להכין לילדים בקבוקי תירוש אישיים, כדי למנוע העמסת סוכרים.

את הבקבוקים קניתי ב'מקס סטוק', וכך הכנתי את התגיות

לקחתי בריסטול בהדפס 'מצה' (לא יודעת לומר איפה קניתי, אני ממש לא זוכרת….) וחתכתי לרצועות ברוחב ארבעה סנטימטרים

ואורך עשרה וחצי סנטימטרים

בראש כל תגית פינצ'צ'תי חור באמצעות פאנץ' ריבוע, גדול מספיק כדי שצוואר הקבוק יעבור בתוכו, אך לא גדול מדי כדי שלא יפול מהבקבוק.  אם אין פאנץ', אפשר לגזור במספריים. חור בצורת עיגול יהיה יותר יפה מן הסתם, אבל זה הפאנץ' שיש לי ו…. בסוף גם נשארו לי שאריות קטנות של 'מצות' קטנות.

כדי שהפתח יהיה ממוקם טוב, ניתן להעזר בקיווקווים של המצה, או, לסמן מיקום בצידו האחורי של הקרטון באמצעות עיפרון ומצה אחת קטנה

ממקמים את הפאנץ' לפי הסימון

והנה תגית אחת כמעט מוכנה

קפל קטן וקישוט, אני החלטתי בינתיים רק להדביק את השם, כי נראה לי שזה לא יהיה העיצוב הסופי של השולחן 🙂 למבוגרים שבחבורה אפשר להכין תגיות שם רגילות, ואת המצות הקטנות אפשר לפזר על השולחן, לקישוט

כאמור עדיין לא החלטתי איך לעצב, מה דעתכם???

חוצמזה, התחלתי להכין מתנות לחג, מארזי מגבות מטבח תואמים לעיטופיות היפות של עירית, אם ממש רוצים להגדיל ראש, אפשר לצרף למתנה גם משהו קטן, מתוק וכשר לפסח. נראה לי שאני אוותר.

 

אצלי יקבלו את החטיפים האלה לקינוח סעודת החג

כמובן שיש מתכון:

חטיפי פצפוצי אורז כשרים לפסח

ממיסים 100 ג' שוקולד חלב ו100 ג' שוקולד מריר עם מעט שמן, מערבבים עם שלוש וחצי כוסות פצפוצי אורז משטחים בתבנית מלבנית בגודל 20/26, מניחים מעל נייר אפיה ודוחסים באמצעות כוס את הפצפוצים.

ממיסים 100 ג' שוקולד מריר עם 50 ג' חמאה ויוצקים בשכבה אחידה מעל. מקררים ולאחר כמה שעות חותכים לאצבעות.

וריאציות:

אפשר ל'טבען', להשתמש בשוקולד מריר ואת החמאה להמיר ברבע כוס שמן קוקוס.

אפשר לחלק את תערובת הפצפוצים לתוך מנג'טים אישיים, במקום לתוך תבנית גדולה, ככה יהיו פחות פירורים, וגם חסכון בכמויות השוקולד שבמתכון…

זהו לבינתיים,

שיהיה אביב שמח,

אני.

 

 

 

קיצורי דרך באירוח

כבר סיפרתי לכם שאני הכבשה השחורה במשפחה? כתם רציני במשפחה של קרניבורים… בצד שלי של המשפחה- אין מפגש בלי בשר. אמא שלי, האחים שלי (וגם התחתנתי ככה) אוהבים סטייק עסיסי יותר מכל מעדן אחר… מה לעשות, עם גנטיקה לא מתווכחים! לעיתים נדירות, בארוחות שבהם עוף הוא המנה הצמחונית, אפילו אני אוכלת סטייק (כמה 'אכלתי אותה' על זה ואיפה אל תקנו את הסטייק שלכם – אספר לכם פנים מול פנים, אם רק תשאלו!). עקב הבעייתיות שלי הזו, באירועים משפחתיים קיבלתי הסמכה של מעצבת ומכינת קינוחים. לפעמים זה נמאס ואני מחפשת קיצורים. הקיצור הראשון הוא מאגדת הדגלונים של סגלגלים. המאגדת הזו, שמכילה 70 דגלונים אותיות וסמלים (כל אותיות הא'-ב' פעמיים, סופיות, אהוי, סמלים וסימנים) סוגרת לי את כל הפינות האפשריות באירועים משפחתיים. לא משנה איזה אירוע חוגגים ואיפה, אני מסודרת! אני מאוד נהנית מהמוצר הזה! מודה, רוב המוצרים שלנו נולדים לפתור לי את הבעיות הפרטיות שלי 🙂 את המאגדת הזו ניתן לרכוש באתר, או בחנויות 'צורהלה' בבצרה ו'אבלין' בכפר סבא (ויצמן 42). הקיצור השני- קינוחי כוסות… הם קטנים, מתוקים, כמיתים (לא יודעת אם יש מילה כזו, אבל אי אפשר לישר אותם כמו עוגה 🙂 וזה מבורך! ) כשראיתי את הכלים האלה, מיד התאהבתי ופצחתי בעבודה המאתגרת- פתיחת ביצים של קינדר בואנו, ללא אכילתן גם קצת 'קליקים' ומיני עדשים זילפתי קצפת סביב בסיס הביצה מיליתי במתוקים זילוף נוסף של קצפת מעל, וסגירה הבונוס הנלווה לקיצור הזה (מלבד קריאות ההתפעלות של צעירי המשפחה ובכללם גם גיסתי), הוא השינוע והאיחסון הקל! ואחרון חביב- בסדרת הקיצורים שלי… הבאנר הרב פעמי לעוגה, שמציל אותי כל פעם מחדש!

את הבאנר הזה אני תופרת בעצמי, הוא עשוי מבד לוח ושעוונית.יש לו שני חריצים להשחלת קיסמים / שיפודים / דוקים, לנעיצה על עוגה, עוגיות ומיני תופינים 🙂 אני כותבת עליו הקדשות בגיר, ובכל אירוע משתמשת בו מחדש.  שיהיה שבוע טוב ומלא בשמחה, אני.

חג לכל אילן

השבוע הגעתי למסקנה שטו בשבט הוא חג למשפחות עם ילדים צעירים. כששלנו היו צעירים, היה לנו בבית עציץ גדול עם דקל קטן ;0) קראנו לו ׳אילן׳ דוקא במלעיל. בכל ט״ו בשבט היינו מקשטים את אילן, רוקדים סביבו וחוגגים לו יומולדת. כשהילדים הגיעו לביה״ס היסודי, חגיגת התעודות הצטרפה להילולה.
הילדים גדלו, נפרדנו מאילן, ועכשיו בחטיבה ובתיכון, אפילו שמחת התעודות פוזרה לה לתאריכים שונים ומשונים…
השבוע, ניתקלתי בפוסט הזה, שהזכיר לי משהו שהכנתי מזמן לחנוכת בית של חברה ( בהשראת איזו תוכנית אירוח אמריקאית). אז החלטתי לפנק גם היום, סתם כדי לשמור על רוח החג (בעצם זה רק חגצ׳יק קטן….).
קניתי עציצי פלסטיק קטנים בחנות יצירה, פרחי בד (אפשר גם לקטוף ולשטוף ענפוני מנטה מהאדנית), חומרים למוס שוקולד, עוגיות אוראו, והרי התוצאה: שתילים קטנטנים לקינוח הארוחה:

איך עושים?

יום לפני ההגשה-
שוטפים את העציצים הקטנים ומייבשים. מכינים מוס שוקולד או כל מוס אחר שאתם אוהבים, יוצקים לעציצים, ומכסים בניילון נצמד, מכניסים לקירור.

מכינים ׳אדמה׳ לשתילה. כמושבניקית גאה שזה עתה שבה לשורשים (החזרה שלי להמצאות במושב שווה פוסט נפרד, בחיי) , אני יודעת להבדיל בין סוגי אדמה שונים. בניגוד לחול ים שאני מכינה מבישקוטים טחונים כמו כאן, אדמה שחורה לשתילה, אני מכינה מעוגיות אוראו קלאסיות, שאני טוחנת במעבד מזון.

קחו בחשבון בערך עוגיה לכל עציץ, שלא תחסר אדמה ;0)  ואל תתפתו לשום עוגיה אחרת, אפקט האדמה פשוט מושלם עם אוראו ;0) כדאי לכם להקשיב לחקלאית מצטיינת ;0)

לפני ההגשה, מפזרים בכל עציץ, מעל המוס, כף ׳אדמה׳ בתוכה שותלים פרח מבד (שגיבעולו נשטף).

הקינוח הזה כל כך פשוט והפרזנטציה שלו גורפת תגובות משעשעות מאוד! ממליצה לכם לנסות!

שיהיה סופ"ש שמח ומתוק,

אני.

סידורים אחרונים לפני החג (מתכון שווה, תודה ותמונות מהמכירה)

כל כך הרבה יש לי לומר!!!

נתחיל ב… ת ו ד ה!!!

תודה לכל מי שהגיע לביתי בשבוע שעבר, לחגוג את האביב, לפרגן, לשתות קפה, להחליף מילה ולתת חיבוק! היו לי הפתעות כל כך נעימות ומרגשות! מצטערת שלא הספקתי לדבר עם כולם כמו שרציתי  (יש הסקת מסקנות ובחג הבא הצוות יתוגבר!!)  אני עוד יותר מעריכה לאור מזג האוויר המוזר שפקד אותנו באותו יום!

תודה גם למי שרצה לבוא ולא הצליח, אבל היה איתי בלב!

תודה לכל מי שבחר לקנות את מתנות החג ב"לי ולך" (תמונות של מתנות מיוחדות יעלו בסיומו של החג).

תודה לאמא שלי שהביאתני עד הלום 🙂 שויתרה על יום עבודה עמוס לפני החג, פינקה את האורחים ותיחזקה את שולחן הכיבוד מלא.

תודה לריקי- שבחן ובקלות הרימה את הדוכן של 'דרך האמנות' למרות שנחתה רק לפנות בוקר!!! והבגיעה שוב, בעזרתכם האדיבה, לתרומה שווה ביותר לקהילה!

תודה מיוחדת ליפעת ינקוביץ, חברה וצלמת, שהקדישה בוקר שלם וצילמה מכל זוית אפשרית!!! ותודה למיכל שסייעה ועיצבה! מיכל מאפרת מוכשרת, ואני ממליצה להכנס לעמוד הפייסבוק שלה ולעקוב! רק אחרי שכולם הלכו- הצצתי בקטלוג האיפור היפיפה שלה ונדהמתי.

למשפחה שלי- הצמודה והמורחבת (לילדים שעזרו ועבדו איתי ביחד, ולבעלי החמוד! ) ואף המורחבת מאוד (שהגיעה מרחוק!)

החברות שלי, והחברות שלהן, שצברתי לאורכה של דרך ארוכה ויפה- מהחטיבה, מהילדים, מהעבודות (השונות והמגוונות), מהמסלול הורוד (יש לנו תמונה מהממת), ממועדון הנשים המחזק, מעולם היצירה (כן, יוצרות מוכשרות שבאו, פירגנו וקנו מוצרים שלי!!!), מהדיאטה, שכנות ולקוחות ותיקות וחדשות ומרגשות!!!

ובקיצור- ל כ ו ל ם !

ועכשיו, כשסיימתי את נאום בת המצווה המלא והמפורט 🙂 … נעבור לתמונות המהממות של יפעת.

נתחיל מהפינוקים…

תותים טריים מהמושב ועוד כל מיני שווים….

ובמבט מלמעלה (צלמת יסודית, כבר אמרתי?!) אחרי שקצת נטעם כאן…

רפאלו (הנקראים אצלנו בבית רפאלובים), כשרים לפסח (מתכון למטה)

והממכרים האלה…

שי צנוע למי שטרח והגיע- כן, היו גם גברים אמיצים (ומי שלא קיבל, שישלח לי הודעה ואשלח לו… בהתחלה מרוב התרגשות שכחתי!)

מהמם, לא?!

מוצרי הלוח שנחשפו לראשונה במכירה, במחירי הרצה לרווחתכם – ונחטפו!

 

שלטי הבופה, גם הם הוצעו במחיר מטורף, אזלו כליל במכירה, חזרו למלאי, ושוב אזלו!! תודה לכם!!! אעדכן כשיחזרו!

נעלי הצמר של סבתא, בצבעים מהממים, שעל אף החום המזעזע, זכו להתעניינות רבה!

הצצה לארון הבדים שלי… וכן- נשאר לי עוד מבד המצות המהמם…

דוגמנית הבית עם טבעת מבית היוצר של "דרך האמנות"

שקית גדושה בכל טוב יוצאת לדרך בליווי לקוחה אהובה 🙂

רגע לפני פיזור, מתכון לרפאלו, (הבטחות חייבים לקיים!)

המתכון באדיבות הקבוצה הזו שלא יוצאת מהמטבח 🙂 (הילה תודה שצרפת אותי 🙂 )   קבוצה חמה ומפרגנת ומתפרסמים בה מלא מתכונים שווים של בשלניות ואופות מנוסות! מנוהלת ע"י טלי קינן (חוויה עם טעם).

מתכון של אוריה לרפאלו

מערבבים יחד:

50 ג' חמאה רכה

200 ג' קוקוס ועוד 2 כפות

1 פחית חלב מרוכז (397 מ"ל)

עוטפים היטב ומקררים למשך הלילה.

מגלגלים לכדורונים קטנים וחמודים, באמצע כל אחד טומנים שקד/ אגוז (אני אטמין קליק כשל"פ)

מגלגלים בקוקוס ומניחים במנג'טים. ניתן לשמור בקירור או בהקפאה.

לא סיימתי לומר את כל שהיה לי, יהיה פוסט מתנות לפני החג!

מאחלת לכולכם שיהיה לכם אביב נהדר! אל תצפו ממני לטלפון לפני החג, כי אני מאחלת לכם שיהיה לכם תמיד שמח, ולא רק בחג 🙂

נשיקות

אני.