Tag Archives: תרומה

ה סיפור מאחורי ה ציור

10 פבר

ממש לפני שנה, המיטה הזוגית שלנו קרסה 🙂

ולמרות שהרגשתי שזו מטאפורה לחיינו ולשלל האירועים שעטפו אותנו באותם ימים, היו רגעי צחוק שליוו את ההתרסקות הזו.

איכשהו, המיטה הכבדה שלנו, שעוצבה על ידי ונבנתה עבורנו בידי נגר-חבר, ועברה איתנו 18 שנה של חוויות טובות וגם פחות, קיבלה התחלה חדשה. ואיזו התחלה!!!

נומי אוהד מלול, חברה ואמנית מוכשרת מ א ו ד, לקחה אותה לידיה הכה נפלאות ויצרה ממנה ציור ענק ומדהים.

במהלך העבודה, קיבלתי תמונות ודיווחים מנומי, שהציפו אותי בשמחה ועזרו לי לקום משינה על הרצפה 🙂  (הם, ושיעורי הפילאטיס)

כשראיתי את הסקיצה הראשונית, חשבתי שנומי ציירה בהשראתי 🙂 כי באמנות, כמו באמנות, הכל בעיני המתבונן…

בית הפוך, ירכיים עבות, ונסיון מוצלח לגעת בבהונות… מיד עלו בי כל המשפטים שאני שומעת ממדריכי ההתעמלות שלי לאורך השנים

"תרפו את הגוף, אל תילחמו בו, תרגישו את הזרימה" – ואני…. איזו זרימה בדיוק? אני לא מצליחה לנשום…

"תרגישו שהישבנים שואפים לגעת בעקבים" ואני – מדריך יקר, לישבנים שלי יש שאיפות אחרות לגמרי!!!

"שבו בתנוחת עובר, שלבו את הידיים מאחורי הגב, ו…להרים, לא לשכוח לנשום. כמובן…" :0) מה זה עובר… שמנמן משהו…. והידיים….להרים???? ועם כל זה אין מצב שאנשום…. כמובן!

"ועכשיו להרפייה, אלה תנוחות הפיצוי" – איזה פיצוי… מכאיב לי בכל הצלקות…

והצלקות מתכסות בשכבות

אני ממשיכה, ומתקדמת, והאשה בציור, גם היא מתפתחת

ולובשת צורה חדשה,

מתחטבת

ואפילו יש לה עכשיו צמות ג'ינגיות מטריפות, כאן בתמונה, בחברה טובה, בסטודיו הקסום והצבעוני 'בעלות מלאכה'

ונומי, עם ליבה הרחב ממש כמו המיטה… תרמה את הציור, ומי שיקנה אותו, עם האשה על ביתה, יתרום תרומה נאה ונדיבה למלחמה באיידס.

מקווה ביחד עם נומי, שימצא לה בית חדש ואוהב והיא תזכה להעניק חיים חדשים!!!

אם אתם רוצים לראות אותה, או לקנות אותה, מחר בערב, מוצ"ש, התערוכה פתוחה לקהל הרחב, בבניין הנהלת בנק הפועלים, ברחוב יהודה הלוי 63, תל אביב.

סופ"ש מקסים ומלא באושר,

אני.

 

מודעות פרסומת

החברות שלי (וגם נפלאות הפייסבוק)

27 נוב

קודם כל- רוצה להודות לכולם- לכל מי שנרשם ומגיב וקורא! בחיי שחשבתי שאני כותבת לעצמי…. מכיוון שיש קהל – אני מתחילה להיות רצינית 🙂

גם לכם יש את הנטיה למבצעי חבר מביא חבר? אצלי זה ככה…. יכולה לאפות עוגה עם חלמונים- נשארו החלבונים אז לא זורקים- יאללה עוד עוגה…. והתנור כבר עובד- אז קדימה עוד משהו על הדרך…. במקרה של העוגות זה פחות מוצלח… ולאט לאט אני נגמלת מזה (שנתיים של גמילה ועוד לא עבר :-)), אבל לפעמים המבצעים מביאים איתם יותר מקילוגרמים עודפים…. וזה מה שקרה לי כאן….

בערך בקיץ, הכרתי בפייסבוק את נילי (בד בוי) , שמעבר לכך שהיא מיבאת לארץ בדים מקסימים- היא אדם עם נשמה רחבה, מאוד! נילי יזמה תרומה למען ילדים חולי סרטן. מיד ואמרתי לנילי שאתרום עשרה תיקים מעוצבים למען העניין (מתוך מחשבה שלפני החגים אני עמוסה ועשרה זה כל מה שאצליח לייצר). אח"כ, במקלחת (שם תמיד מגיעות לי המחשבות הכי שוות) חשבתי שלצערי יש כל כך הרבה ילדים חולים ועשרה זו פשוט טיפה בים… החלטתי לגייס את החברות שלי. שלחתי מייל בתפוצת נאטו וסיפרתי שאני רוצה למנף את התרומה של נילי… מיד היתה היענות מטורפת!

חברתי היקרה יפעת אמרה שתתרום ספרים, לכל תיק יהיה ספר! וכך עוד לפני שהיו תיקים- היא הגיעה אליי עם 100 ספרים!!!! שהיא ואיילת כתבו ביחד. שחר מיד הצטרף לתרומה לילי אפתה והתייצבה גם לחלוקה, ועל הכל ניצחה בכיף -נילי.

נילי תרמה בדים, וקישוטים ואני הזמנתי את החברות שלי אליי, כל אחת הביאה כמה תיקי ספר, המון אהבה ונכונות וכך יצרנו 70 תיקים  מעוצבים ושמחים (תמונות של רוב התיקים בקישור האירוע בפייסבוק) בכל תיק הונח לו בשמחה ספר כזה:

בערב ראש השנה (בעודי נופשת בחו"ל) נילי חילקה את הטובין שלנו ועוד המון המון אחרים שנתרמו על ידי אנשים טובים נוספים.

טוב, נשארו 30 ספרים מיותמים. יפעת ואיילת כמובן הביעו נכונות לתרום גם אותם. כתבתי פוסט (קורע לב :-)) בעמוד שלי , הזמנתי את מי שרוצה להכין תיקים ולשלוח אליי. ההיענות היתה מינורית, החלטתי לדחות את העניין לאחרי החגים. מי שכן הגיבה והתנדבה ותפרה- היתה זפי (גם את זפי הכרתי דרך הפייסבוק). זפי תפרה בעצמה חמישה תיקים מקסימים, ואף קנתה חמישה ספרים ושמה בתוך כל תיק ספר. ואלה התיקים המקסימים של זפי:

מכיוון שאני כבר עייפתי, החלטתי הפעם לקצר תהליכים, קניתי 30 שקיות אל-בד ותפרתי לכל אחת מהן משהו, קטן ומשמח. היום, בשמחה רבה (ובשעה טובה- כן הגיע רשמית הרבה אחרי החגים) הועברו כל הספרים, התיקים והשקיות למתנדבת מקסימה שעושה עבודה יפה וטובה במחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בתה"ש. מאחלת לכל המקבלים רפואה שלמה ובהצלחה.

אז מה אתם אומרים- נכון שהפייסבוק נפלא???

רוצה להודות לנילי שנתנה לי את הזכות לתת, למשפחה שלי  היקרה ששיתפה פעולה, לחברות המקסימות שלי שלא מפסיקות להדהים אותי כל פעם מחדש, למתנדבת היקרה והיפה שנותנת ללא הפסקה…

הלוואי שתמיד נהיה בצד שנותן!

מקווה שעוד ישארו לי חברים אחרי הפוסט של היום כי לא ביקשתי מאף אחד רשות לפרסם….

שיהיה לכולנו שבוע טוב ומלא בנתינה

אני.