פורים כבר ממש כאן…
פעם- כשהייתי צעירה יותר וכנראה גם טיפשה יותר- הייתי מכינה טונות של משלוחי מנות…. לפני החג היה כאן מרתון אפיה.
מאז בגרתי והחכמתי, סדרי העדיפויות שלי השתנו, וכך יצא שהשנה פעילות משלוחי המנות הצטמצמה מאוד מאוד.
לאחיינים שלנו, מצאתי במקרה ב"מגה בעיר" קופסאות אוכל מדליקות עם כיסוי טרמי, והן הבסיס למשלוח! (מצטערת מתוקים אם זה משעמם, יש לכם דודה פרקטית, יש לזה מחיר 🙂 )
ו…המשלוח שלי ממני לעצמי השנה הוא צנצנות מחופשות לקאפקייקס 🙂 הרעיון – הגיע מפינטרסט. הקרדיט המדוייק ממש כאן , ומכיוון שהתמונות שם ממש מוצלחות, תקבלו רק דגשים. כל מי שהרים גבה סביבי כש… אספתי את החומרים- או כשהתעורר בבוקר וגילה אותי במטבח עם רובה אקרילי….
זו הסיבה 🙂
מה צריך?
צנצנות קטנות, אני לקחתי בקוטר 5.5 ס"מ. עדיף שלא יהיו גבוהות מדי, כדי שיכנסו יפה במנג'ט של קאפקייק (או שתכינו בעצמכם אחד שיתאים) קניתי צנצנות בלוינסקי, אבל יש בכל חנויות כלי הבית הפשוטות או בהוברמן בפ"ת אם אתם מתכננים ליין רציני. אם תמצאו עם מכסה לבן- עדיף. אחרת- מומלץ לצבוע. אני דילגתי על השלב הזה וזה ניכר…. אולי עוד אעשה משהו בנדון. אולי.
מה עוד צריך? אח משתף פעולה. או לחילופין- מישהו אחר שיספק אקדח כזה, ועדיף גם משחה כזו של חומר אקרילי 🙂 (תודה עידן!)
צריך גם עיתון (נדל"ן של סופ"ש יתאים) פעמונים עגולים לדובדבן, חרוזים קטנטנים שיהיו מזרה סוכריות, נייר מגבת למקרה של תקלות, סכין חיתוך (מומלץ בצבע ורוד – שיהיה שמח).
ככה נראה האקדח לפני שהתחלתי, במהלך העבודה ניסיתי שני סוגים. הצהוב (התחתון) של BG יוצא יותר בקלות.
השם המלא שלו: BG 201 סיליטום (מסטיק אקרילי, ייבוש מהיר)
כדי להפעיל את האקדח, הידית המתכתית צריכה לפנות כלפי מעלה. אני זילפתי ללא פיה- פשוט קטמתי את הקצה (בסכין הורודה שלי). כך זה נראה ממש לפני ההזלפה
מזליפים כמו קצפת רגילה, מפזרים מיזרה של סוכריות (חרוזים) ובקצה- שמים דובדבן 🙂 (פעמון עגול) מניחים לייבוש.
אם במקרה יצא עקום/ אתם לא אוהבים, מיד מוחים את ה'קצפת' עם נייר מגבת ומזליפים מחדש. ולא נורא אם יוצא קצת עקום, זה נחמד בכל מקרה!
מכיוון שמדובר בכמות גדולה של חומר, מביני דבר (אח שלי) ממליצים על ייבוש של יומיים.
זה ממכר…. אפילו קופסאות הכפתורים שלי קיבלו תחפושת כזו
חוץ מכל אלה, כחלק ממסורת רב שנתית, גם השנה נשלח לכתה את האוזן הענקית שלנו.
האוזן הענקית הזו- מסורת שהחלה בשנות ילדותי, ומבוססת על הסיפור של לוין קיפניס "מעשה באוזן המן" ועל אמא אחת שמדי שנה היתה עובדת עלינו שקרה לה בדיוק מה שקרה בסיפור….
את האוזן אנחנו מכינים מבצק שמרים וממלאים בהמון המון נוטלה ואצבעות קינדר לחיזוק…
ככה היא נראית (הדוגמן סרב לשתף פעולה אז השארתי רק את היד, שתיראו את הפרופורציות)
שתי אזהרות – 1. אם תעשו פעם אחת- תידרשו לפחות עד החטיבה להתמיד 🙂 (כמו עוגת הים…) 2. צריך מנוף או התמדה בחדכ"ש כדי להניף אותה לבית הספר!
רעיונות נוספים למשלוחי מנות משנים קודמות, תוכלו לראות כאן.
מקווה שאספיק לכתוב כמה מילים על תחפושות לפני שיגיע החג…
שיהיה שבוע טוב ומשעשע,
אני.
livelach 