מאושרת

מיום שישי, אני מאושרת, יושבת לי על עננה, רכה, לבנבנה ומתוקה. מעין עננת צמרגפן מתוק או מרשמלו אוורירי, זו התחושה. עטופה בהצלחה, הנאה וסיפוק! המומה מכמויות הפירגון שהורעפו עלינו, מהמוני האנשים, שמילאו את החצר והסטודיו שלנו בשמחה ובאהבה.
היום היה גדוש בפנים, שמות, חברים והפתעות, שאני עדיין מנסה לעכל.
אני רוצה להודות לכל אחד ואחד מכם שבחר לבוא ולבלות איתנו את הבוקר הקסום הזה!

תודה על כל ההודעות, הטלפונים, והמיילים המחמיאים, למעשה המחמאות לא מגיעות לי כלל 🙂

והרי התודות:
תודות ענקיות לאמא שלי שנמצאת לצידי מדי יום, והתגייסה להפקת האירוע ולארגון ׳בית הקפה׳ המפנק.

 

כך הוא נראה בבוקר, רגע לפני…

תודה לצוות ההפקה החרוץ- האחים שלי שאף פעם לא מתעייפים מהבקשות המוזרות שלי… (פעם אספר בהרחבה, בינתיים תדמיינו ;0) ) ולגיסות שלי, שמאפשרות את זה.

וכמובן כמובן, לאיש שלי החמוד ושני המתבגרים המקסימים שלנו, שלקחו פיקוד, ומכרו מגבות בכיף, בשמחה ובאהבה.

תודה לצוות צלמי הבית, יפעת , אריק, נועם וליאור, שתעדו והעבירו לי תמונות יפיפיות בזריזות כזו, שכבר הסתכלתי עליהן אלף פעם!

תודה לסיגליה, שהיתה אחראית על הפלאיירים, השלטים, ההדרים ו'סגלגלים'!

למציגים, שמילאו את הדשא באנרגיות מדהימות וצבעים שמחים, פינוקים ופריטים יפים יפים וגם לא שכחו בסוף לעזור בקיפול ובארגון

תודה מיוחדת ומרגשת לדוכני התרומה לקהילה, ולכל מי שבחר לקנות

ולקינוח, הדובדבן שבקצפת, תודה למרצות האיכותיות, ששידרגו את האירוע שלנו מאוד, והעניקו ערך מוסף לבית הקפה. תודה לדליה שוחט, טלילה בנדק-איבגי, נעמה סגל והדס וילף. הרעיונות שלכן היו ממוקדים ושווים- כבר התחלתי ליישם. אני חושבת שאגיע מוכנה לחג!

ו…. לכל מי שלא הספיק, או היתה חסרה מגבת, בשישי הקרוב 28.3 אהיה בסטודיו בין 9:00 – 13:00 עם מלאי  מחודש! רק אני, מוצרי 'לי ולך' ומוצרי 'סגלגלים' בבוקר רגוע.

אל תחכו לרגע האחרון 🙂

להתראות,

אני.

פוסט ראשון וגם- איך עושים צעיף לכוס תה…

הרבה לבטים הקדימו את פתיחת הבלוג הזה…. מצד אחד- החשיפה… מצד שני- תיעוד…. (שאני מאוד אוהבת לעשות בשנתיים האחרונות….. ) ומצד שלישי- האתגר הטכני….

ובכל זאת, בזכות סביבה תומכת, אני כאן…

רוצה להודות בשלב זה לשלוש חברות יקרות (בעתיד תשמעו על עוד כמה וכמה….)

(-:  הראשונה, חברתי היקרה שמעבר לים, שמייעצת ועוזרת ונותנת מזמנה ומירצה… ואני יכולה להמשיך עוד הרבה- אבל חבל לי שתתעייפו 🙂 השניה- חברה טריה ורעננה, שנמצאת ממש מעבר לפינה, שנתנה עצות וטיפים לגבי בחירת הפלטפורמה…. ואחרונה חביבה (להיום), הגרפיקאית המוכשרת סיגליה שתמיד נענית לכל האתגרים שלי בהצלחה רבה ובכל שעה…

אז תודה גדולה לכן, אני מתחילה….

.

את החבקים האלה העליתי לעמוד הפייסבוק שלי לפני כשבועיים…. מכיוון שהם עוררו תגובות, ויש להם המון יתרונות (משעשעים, מגנים מפני פלחני ספלים אולטימטיביים במשרד, וגם מגנים מפני חום ואפילו יכולים להתאים לבית- אם מתחשק לכם להבדיל בין הכוסות של כולם….) אני מעלה שוב, בליווי הדרכה קצרה.

מתנצלת על איכות התמונות, בסוף אלמד איך הכי טוב לצלם את שולחן העבודה שלי….

אז איך עושים, בשישה שלבים פשוטים (פישטתי את העניין, שכל אחד יוכל לעשות, באמת)

1. בוחרים שני צבעים של לבד, גוזרים מאחד (העליון, הצבע הדומיננטי יותר) רצועה באורך 24 ס"מ, רוחב הרצועה לשיפוטכם, אני השתמשתי ברוחבו של סרגל פלסטיק= 3 ס"מ.

2. מעצבים את הפס, או משאירים נקי. במוצר המקורי  גזרתי אותיות מלבד ותפרתי במכונה. כאן- השתמשתי במדבקות אותיות קטיפה של תוצרת הארץ – בצבע לבן (אני יודעת שהן מיועדות לנייר, אבל הן עושות כאן יופי של עבודה!!!) אפשר להשיג במסטיקים (על מסטיקים בטוח אדבר עוד בהמשך….).

בקצה אחד תופרים כפתור (את הוספת הכפתור אפשר להשאיר גם לסוף).

3. מניחים את הפס שלנו על קצהו של גליון הלבד השני, בערך במרחק חצי ס"מ, כדי לאפשר שוליים. מצמידים בסיכות, וגוזרים מסביב תוך השארת שוליים. אם קשה לכם- סמנו קו בסרגל, ואז תגזרו.

4. גוזרים גומי באורך כ-7 ס"מ, קושרים קשר בקצהו, תוך יצירת לולאה.

5. מצמידים את הלולאה באמצעות סיכת תפירה, בין שתי רצועות הלבד, בצד הנגדי לכפתור.

תופרים סביב בחוט ריקמה, שמים לב ששתי השכבות נתפרות זו לזו. באזור של הלולאה תופרים חזק יותר, כשהקשר נתפר גם הוא, לתוספת חיזוק.

6. זהו. כך הוא נראה בסוף

אם אתם רוצים אפשרות להלביש גם על כוסות צרות- אפשר להוסיף כפתור נוסף משמאל לכפתור הקיים.

אם לא תפרתם את הכפתור בשלב השני- אתם יכולים להוסיף אותו עכשיו.

מלבישים על הספל/ כוס, מכינים כוס קפה (ללא חששות) ונהנים!

פרפקציוניסטים שימו לב-

אף ספל לא התלונן עד כה על צעיף שלא היה מאוד מאוד ישר ומדוגם!

🙂

להתראות בפוסט הבא,

אני.