הצמיד הישן של סבתא – הסיפור המלא

לפני המון המון שנים (48), כשההורים שלי התחתנו, אמא שלי קיבלה מתנה מחמותה- צמיד זהב.

לפי האגדה המשפחתית, הצמיד הגיע מפרס, אבל אני לא ממש בטוחה בזה….

בהתחשב בקשר ה'מיוחד' ששרר בין השתיים, לא נראה לי סביר שסבתא היתה נותנת לאמא שלי, את הצמיד הזה, אם באמת היה בעל חשיבות רבה למשפחה 🙂

מכיוון ששתיהן כרגע יושבות באותו מקום ביחד, פחות או יותר (בכל זאת הגיעו בשנתונים שונים 🙂 ), אני מרשה לעצמי לומר את האמת העירומה- הן פשוט לא יכלו לסבול אחת את השניה (ו…. יכול להיות שהתיאור שלי עדין מדי… 🙂 )

החלום של אמא שלי היה להתיך את הצמיד. אבל מכיוון שמאוד מאוד אהבה את אבא שלי- היא לא רצתה להעליב או להכאיב- היא פשוט גנזה אותו בכספת. אפילו לאחר פטירתו- לא הצליחה לשחרר ולבצע את זממה….

בשנת חייה האחרונה של אמא שלי, בילינו המון שעות ביחד. הרבה שעות משותפות – חלקן במחלקה האונקולוגית, חלקן בסלון ביתה, בכפר. ישבנו ביחד והיא סרגה, צבעה דפי צביעה ובעיקר בעיקר- חפרה (ולא, לא בגינה…).

באחד מימי ה'חפירות' היא אמרה לי שהיא חשבה על זה הרבה, והיא לא רוצה שנריב, שיהיה ברור מה כל אחד מקבל.

הבאתי דף ועט, והתחלתי לכתוב.

לא היה קל, אבל החלטתי לזרום וגם להתבדח, כדי ששתינו נשרוד את העניין בלי להתפרק…. וכדי שיהיה ברור- הצוואה האמיתית שלה כבר היתה חתומה וסגורה.

כאן דובר על המסמך האמיתי והחשוב לה באמת- המסמך שיציל אותנו ממריבות וסיכסוכים-

הצוואה האלטרנטיבית.

כל תכשיט וכל פריט שוייך לכל אחד מבני המשפחה, גם פינת האוכל, המקרר ו…. מקל הנוצות (בחיי) ולבסוף- הגענו לפריט האחרון ברשימה, גוש הזהב שהיא לא סבלה…. הצמיד הישן של סבתא.

ואז היא ביקשה ממני,

בקשה שידעה שלא אסרב לה.

אני, שכל כך אוהבת דברים יפים ובמיוחד לבבות… בטוח לא אוכל לסרב לבקשתה האחרונה- להתיך את הצמיד הכעור וליצור ממנו תליון לב לכל נכדה ונכד. מה אומר ומה אגיד- פולניות תמיד יודעות איך להפיק את המיטב מכל רגע בחיים ;ׂ)

לקח לי שלוש שנים לעבד ולעשות את זה. אבל בסוף זה קרה!

כדי שאהיה שלמה עם עצמי, החלטתי פה אחד (שלי), לא לזקק ולהתיך את הצמיד, אלא, דוקא לשמור על הייחוד שלו ולבקש לעבד את הזהב כמו שהוא, כדי לשמר גם את מורשת אבי.

לשמחתי מצאתי פרטנרית נפלאה למשימה- שזרמה איתי בתכנון, בעיצוב, בהתרגשות, ובביצוע שקלע בול למה שרציתי- ליר מזרחי. זו הזדמנות לומר תודה ע נ ק י ת! על שיתוף הפעולה!

ליר היא שכנה שלי (אין על הרחוב שלנו!!!!) ואני עוקבת אחרי העשייה שלה (כדאי לכם גם) הרבה זמן. בסטורי שלה היא מתעדת את תהליכי העבודה שלה וזה מרתק.

ליר הכינה 8 תליונים יפיפיים, לכל נכד אחד ו…. אחד בשבילי, כל אחד יחיד ומיוחד, ממש כמו הנכדים!

את התליון שלי היא חיברה לצמיד שקיבלתי מההורים שלי לכבוד איזה מאורע (שאני כמובן לא זוכרת מהו… 😉 )

לכבוד יום המשפחה, הכנתי לכל נכד כרטיס שעוצב עם אחד הדפים שאמא שלי צבעה, וסיפרתי בו את סיפור התליון בקצרה.

לכל כרטיס הוצמד תליון, שניתן לנכדים וניתן למשמר בידי הגיסות היקרות שלי.

ו… אחרי כל הפרוייקט הזה- ליר אמרה שנשאר עוד זהב מהצמיד. ראיתי את מה שנשאר, וביקשתי לשמור את העיבוד המקורי ולעשות ממנו טבעת, לחיילת המהממת שלנו, שהיא גם הנכדה הבכורה במשפחה.

הטבעת יצאה יותר יפה ממה שיכולתי לדמיין!

זה הפרט המקורי

וזו הטבעת המוגמרת

הפרויקט הזה עשה לי טוב! סגרתי מעגל, השלתי מעליי משימה, שהשתלבה מצויין עם התהליך המורכב שאני עוברת בדרך לשינוי תזונתי ומחשבתי ועוד אספר עליו כאן, מבטיחה (כבר הוכחתי ש….ירשתי גנים חפרניים, לא?! 🙂 )

וגם, ובעיקר, מילאתי בקשה אחרונה, שימרתי את המורשת המשפחתית והעברתי אותה הלאה, באופן מרגש.

ועכשיו- אני מפיצה את זה גם לכם. אין מאושרת ממני, שהקשבתי לקול הפנימי שלי, אזרתי אומץ ולא הקשבתי לקולות סביבי שחשבו  ואף אמרו- שאפשר היה לשמור את פריט הוינטאג' הזה עוד שנים במגירה- או לחלופין להתעשר ממכירתו 🙂

לילדים והאחיינים האהובים שלי, הסיפור המלא הובא כאן למענכם, מקווה שתיהנו ממנו בבוא העת 🙂

אמא, מקווה שאת מרוצה שם למעלה,

מתגעגעת המונים,

אני.

איך להתכונן לחופשה חלומית בפרובנס

אתם בוודאי חושבים – 'זה אחד מהדברים שאני מוכן אליהם בכל רגע נתון….'  אז זהו, שאני, כנראה….לא 🙂

כשהמשפחה המורחבת תכננה חופשה בפריז ובפרובנס, כולם היו נרגשים מאוד, ואני…. על אף ההתרגשות הגדולה, הייתי טרודה.

ככה זה בפולניה, גם כשמקבלים בשורה טובה, מגיבים ב… "אוי, זה נפלא!" – חייבים לדאוג גם כשיש דברים טובים….

המוני מחשבות התרוצצו אצלי בראש, שיחקו תופסת עכברים: איך יהיה? איך נסתדר? מה יהיה? כולנו באותו בית? 11 בני משפחה? ומה עם הפרשי הגילאים ותחומי העניין…. איך נמצא מסלולים שיתאימו לכולם? האם אצליח לזרום? להתפשר? מי יבשל? מי יארגן?

 

בקיצור, אכלתי לעצמי את הראש בתיאבון רב מאוד, השאלות הציפו אותי ולא נתנו מנוחה, בשורה התחתונה, ממש תהיתי- האם עוד נוכל לסבול אחד את השני כשנחזור 🙂

למען הספר ספק- ידעתי שאני חלק לא פשוט במשוואה הזו- אני לא ישנה מספיק, מתעייפת מהר, חסרת סבלנות, לא אוהבת להתפשר ולוותר ובעיקר- רגילה למרחבים השקטים שלי.

כשהשאלות (והתשובות….) הפריעו לי יותר מדי, החלטתי לשנות להן כיוון, ולהתחיל להתעסק בדברים שאני באמת מבינה בהם, שהתשובות אליהם ברורות, ידועות ופשוטות!

ומה פשוט לי?

לעשות קצת קניות (בכל זאת קניינית בדימוס…) , לפנק ולהעלות חיוך על פני הסובבים, וכולם  כבר יודעים שחיוך פותר משברים 🙂

החלטתי  (על דעת עצמי, כמובן) להיות רכזת צ'ופרים של הטיול 🙂 , התייעצתי עם חברות, אספתי רעיונות, ויצאתי לדרך. זה הזמן לומר תודה לחבר'ה שלי שהיו שותפים לסוד, לטרפת ולהבאת החבילות מהדואר 🙂

בדרך כלל אני אוהבת לבצע את הקניות שלי בכפר סבא עירי, אבל מכיוון שהפעם הייתי מאוד מדוייקת, ו'הכינותי מבעוד מועד' 🙂  רוב הקניות בוצעו ב'אליאקספרס', ולאט לאט המלאה לה מזוודה בהפתעות (אם אתם כבר מרימים גבה לגבי קניות ברשת, אתם חייבים להכיר את רעותיקנילי!)

הרכישה הראשונה, חותמת מותאמת לאירוע- שמיתגה את רוב הפריטים, בחגיגות המוקדמות וגם את רוב ההפתעות

וזו התוצאה:

בשדה, בעודנו עומדים טרוטי עיניים בתור להפקדת המזוודות, חולקו לכל בני המשפחה תגיות מזוודה מוזהבות, שהקלו על איתור כל המזוודות בהמשך הטיול והזכירו לנו את מטרת הטיול- חגיגת חתונת הזהב של סבא וסבתא.

כשהתמקמנו במטוס, כדי שלא נבזבז זמן (וגם כדי לרוקן את המזוודה שלי לטובת קניות עתידיות) כל אחד קיבל ערכת יומן מסע. הערכות נארזו בנרתיקי נסיעות קטן עם גימורים מוזהבים ותליון מגדל אייפל,  והכילו כל מה שצריך (וגם מה שלא) כדי לתעד בכיף.

וכך קרה, שמגדל אייפל טס לפריז, בטיסה סדירה, כאחד האדם.

במהלך הטיסה- הזוג הצעיר קיבל מארז נשיקות ושוקולדים מוזהבים, סתם ככה בשביל הכיף (ובשביל הנכדים) 🙂

כשהסתובבנו בפריז,  נשלפו מהתיק סימניות עדינות וענוגות של מגדל אייפל

ברכבת- חטיפי אנרגיה שיהיה כוח להמשך וגם ערכות צביעה קומפקטיות

בעת איסוף הרכבים-  קליפס להצבת הסלולרי בזמן הנהיגה

כדי שנרגיש בבית- כשהגענו לאחוזה בפרובנס, כל אחד קיבל זוג נעלי בית ומשימה-

לגלות למי הן שייכות על פי הכפתורים שעליהן

בלילה לפני השינה- נשיקת לילה טוב קטנה

לפני היציאה לשוק, סל עם כמה מילים לחיזוק (לא בשבילי, אני כבר מחוזקת 🙂 )

אחרי שבוע של בילוי משותף, חולקו לכל הנוכחים 'ממו מחמאות' ושוב- משימה: לכתוב מחמאות לכל בני המשפחה, ולחלק אותן באהבה

באחד מהרגעים שבהם היינו זקוקים למשהו מתוק….

(קופסאות בצורת מקרונים עם סוכריה בתוכם) 🙂

בערב לפני טיסת החזרה- שקיות אריזה ולצידן איחול- שהכל ידחס למזוודה בקלות 🙂

כן, כולם היו זקוקים לברכה הזו עם כל ההפתעות והשטויות שחולקו להם, והעניקו לי

יתרון יחסי -מזוודת הפתעות מרוקנת 🙂

בטיסה חזרה (שכחתי לצלם), באופן סמלי, חולק פסק הזמן משפחתי, לכבוד פסק הזמן שלנו שהסתיים במתיקות רבה.

לסיכום , חייבת לומר, שעל אף האתגרים, חזרנו שמחים, כולם עדיין מדברים איתי (היו ממש סבלניים), הקשר יותר מבוסס ומלא בהבנה וקבלה.

ומעניין לעניין, מכיוון שבהנאות, התארגנות והתכווננות עסקינן….

בבוקר יום ראשון הקרוב 24.12 תתקיים אצלי בכפר סבא סדנה (סודית) חד פעמית ויוצאת דופן. נותרו מספר מקומות מצומצם (יודעי דבר כבר התארגנו מראש…..)

הדס וילף ואנוכי, בבוקר כייפי של השראה ודיוק, שיאגד את כל החלומות, השאיפות, המחשבות והרצונות, הגלויים והנסתרים, לתוך לוח אחד יצירתי ומלא בשמחה, שילווה אתכם ב2018.

לרשותכם יעמדו כל חומרי היצירה שלי (ביניהם כמובן גם אלה שעשו עליה לאחרונה, במזוודת ההפתעות 🙂 ) ובמטבח יוגשו מיטב נשנושי הבית 🙂

מחיר הסדנה לקהל עוקבי הבלוג- 150 שח' במקום 180. קוד הקופון ישלח ישירות למייל שלכם.

פרטים נוספים בעמוד האירוע הרשמה מראש כאן, ואפשר גם אצלי!

נשתמע בקרוב,

אני.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מתנות קטנות

כשאנחנו מארחים בחגים, אנחנו אוהבים להניח במקום הישיבה, מתנה קטנה לכל אורח. בדרך כלל עם השם, וכך יש לנו גם כרטיסיות הושבה.

בטח אתם תוהים למה נזכרתי בזה בדיוק עכשיו, כשסופסוף הסתיימו להם כל החגים…

אז זהו…. שהחג הגדול מכולם מגיע ממש בקרוב…. החופש הגדול….

אמנם, חל עליי צו איסור נתינת מתנות למורות (סליחה, אבל ככה זה בגיל ההתבגרות)

ובכל זאת, יש סביבי תכונה רבה ולחץ לקראת סיום השנה — מה נותנים ואיך עושים.

מצד אחד, אני ממש שמחה לראות כמה מעריכים את המורות, הגננות והצוותים. מצד שני, לטעמי, אפשר לתת מתנות קטנות של תשומת לב, שלא יביכו את הצד המקבל, כאלה שאפשר לשתף את הילדים בהכנתן, וגם לא יהוו הוצאה גדולה, בדיוק עכשיו, לפני חודשיים של הוצאות מטורפות. תגידו לי אתם, מה יותר מקסים מהכרת תודה של ילד?!

איכשהו, הפרפרים והמתיקות שליוו את בוא האביב, ממש מתאימים בעיני לפרישת הכנפיים של המורים, והיציאה לחופשה…

אז מה עושים ואיך? כל אחד יכול, ובמיוחד הילדים.

בפסח אלה היו שוקולדים אישיים, אפשר להשתמש ב'ספלנדיד' אני קניתי שוקולדים משודרגים ב'פרידלנד', כפר סבא.

הכנתי לכל שוקולד עטיפה, מנייר עם טיפת ברק. עליו הצמדתי תגית עם שם , אפשר לכתוב על וואשי טייפ, אפשר על תגית מוכנה או על מדבקה על מדבקה, כל אחד בהתאם ליכולות היצירתיות שלו, ובהתאם לעיצוב השולחן.

כדי לתת מתנה לאיש צוות, מכינים כזה, אבל קצת יותר גדול.
קונים חפיסת שוקולד איכותית, מסירים את עטיפת הנייר החיצונית, ונשארים רק עם עטיפת הכסף. מכינים נייר בגודל העטיפה המקורית, כזה שיקיף את טבלת השוקולד ועוד קצת כדי להדביק. נותנים לילדים לצייר או לכתוב הקדשה, עוטפים, מורחים פס דבק מאחור.

כדי לתת טאצ' חגיגי, אפשר לעטוף בצלופן שיתן ברק, או להוסיף סרט ומדבקה. אנחנו הוספנו סימניה עם ברכה, שתשאר גם אחרי שהשוקולד יעלם 🙂

כאן בתמונה, הפרפר באדיבות הצייר המתוק: תומר חן.

את הסימניה הצמדנו לגב האריזה, כדי לא להאפיל על הפרפר ההורס

 

ילדים גדולים יותר יכולים להכין עטיפה מעוצבת בסגנון סקראפי, או כזו שעיצבו בתוכנת עיצוב.

השי הצנוע השני, הוא פרפר merci.

בחג, הפרפרים הונחו על הצלחות לאורחים המקסימים, את הפרפרים גזרתי מניירות מדוגמים. קיפלתי לשניים וגזרתי חצי פרפר סימטרי, עם שני חריצים שלתוכם הושחל השוקולד.

אחר כך גיליתי, שאפשר לקצר את התהליך עם פרפרים מוכנים, קנויים. שימו לב רק שהמרכז שלהם מספיק רחב, ואפשר יהיה לעשות בהם שני חריצים. הפרפרים הספציפיים האלה, מיוצרים על ידי חברת דורנת. הזמנתי מהאתר, אבל אני חושבת שאפשר להשיג בחלק מסניפי צומת ספרים, או חנויות החד"פ.

כדי לתרגם למתנת סופשנה, גזרנו פרפרים משקף, אפשר גם בריסטול אבל השקף עמיד, דו צדדי והשוקולד לא יחמוק ממנו. אפשר לשרבט בטוש לשקף, להדביק מדבקות צבעוניות, וואשי, מה שיש בבית.

ככה עושים עם וואשי: מדביקים פסים צמודים על פיסת שקף

 

מקפלים לשניים וגוזרים צורת פרפר. אפשר ביד חופשית, אפשר לצייר קודם (אני לא רוצה לשמוע קיטורים בקהל, יש לכם לצייר רק חצי פרפר…. 🙂 )

שני חריצים במרכז, כשהפרפר מקופל, כמה מילים מחממות לב, משחילים שוקולד וזהו!

אפשר להשחיל מאחור שיפוד ולצרף לעציץ קטן

אם הילדים יצירתיים במיוחד, הם יוכלו להכין מובייל קטן עם חרוזים צבעוניים, פעמונים…  אנחנו השחלנו בקצה ארטיק שפירקנו ממחזיק מפתחות שקנינו ב'משו'.

מתנות שאני תופרת בימים אלה, תוכלו לראות בעמוד הפייסבוק שלי, ממש כאן

תהנו מיוני, כל עוד הוא כאן 🙂
אני.

 

 

 

 

 

 

איך להכין שולחן מתוק ולהשאר בחיים

כמו שהבטחתי, הפוסט הזה יוקדש ל'מיתוג" אירועים בקלות והכי חשוב- בהנאה!

כבר תקופה שאנחנו, בנות המשפחה (הידועות גם בשם הרשמי : 'הקוזינות'), עושות לנו מפגשי גיבוש, כל פעם אצל מישהי אחרת, כל פעם עם ערך מוסף (סדנה, הרצאה, ארוחה מפנקת וכד'). כך אנחנו גם נהנות וגם מעמיקות את הקשר, מתייעצות, מקטרות, מרחיבות אופקים וחשיבה ובעיקר מטפחות לנו את המשפחה הלא מושלמת שלנו בליווי צחוק.

הפעם, לכבוד יום ההולדת של האחיינית האהובה שלי, נפגשנו כדי ל'מתג' את האירוע. על הדרך, הכנו גם כמה מתנות קטנות לפסח, ואני חייבת לומר שעפנו על זה, ומקווה שגם אתם תהנו!

הכנו נשיקות, אבל גם, קיצרנו תהליכים, והשתמשנו בחומרי גלם קנויים. בסיבוב קצר בסופר, אותרו כמה פריטים שהקלו מאוד על המלאכה, לנו נשאר רק לשחק ולהרכיב!

ותאמינו לי, שגם אלה שאין בהן אף פעם חדוות יצירה (ואני מקווה שיאהבו אותי גם אחרי הפוסט הזה…) נהנו מהעשייה הזו מאוד!

קרדיט צילום: אריק

מה צריכים?

סביבה תומכת 🙂

וגם:

צימקאו לבן, עוגיות קטנות, מטבעות שוקולד, מרשמלו עם שטח פנים רחב, קיסמים, שקיות זילוף חד פעמיות.

איך עושים?

מרתיחים מים ומוזגים לספל

מכניסים לשקית זילוף מספר מטבעות צימקאו (אנחנו קונים ב'אבלין' בכפר סבא, שימו לב שאתם קונים משהו איכותי, יש כל מיני סוגים, גם של שקיות וגם של צימקאו)

מניחים את שקית הזילוף בתוך הספל עם המים הרותחים (שימו לב שהמים לא נכנסים לשקית, אם זה מאתגר,אפשר לקשור את החלק העליון של שקית הזילוף, או לחילופין, לשים את שקית הזילוף בתוך שקית ניילון של סנדוויץ, ואז להכניס למים.

ממתינים שהצימקאו ימס, מוציאים את שקית הזילוף מהספל, מנגבים היטב במגבת (עדיף שתהיה יפה…. 🙂 )

גוזרים במספריים את הקצה של שקית הזילוף, ממש פתח קטן! ועושים את זה כשהקצה פונה כלפי מעלה, אחת הצימקאו מיד מתחיל לטפטף.

זהו, אפשר לצאת לדרך! לוקחים דף טרנספר (אנחנו קונים את היפיפיים והאיכותיים של 'נשיקה בהזמנה')  ומתחילים להזליף את הצימקאו המומס על הדף, מכסים את כל ההדפס.

אני ממליצה לעשות כל פעם שורה אחת 🙂 , להתחיל ממה שרחוק מכם ולאט לאט להתקרב.

על כל עיגול שמזליפים, מניחים מה שרוצים… שוקולדים, עוגיות, מרשמלו וכד'. אם נוצרת לכם צפיפות על הדף, כי האלמנטים שבחרתם גדולים, תזליפו לסירוגין.

הנה העוגיות שקניתי, והתאימו בדיוק לדף הנשיקות. שקית אחת (מחירה כעשרה שקלים) מספיקה לדף אחד ועוד קצת.

ממתינים מספר דקות, עד שהצימקאו מתקשה, במזג אויר חם, אפשר לשים במקרר למספר דקות, עד להתקשות.

מרימים את הפלא בעדינות, ומתלהבים!

נכון שאפשר לוותר על הקמח, החמאה, הביצים והאפיה????

ו… תהיו יצירתיים…. כאן למשל, הנחתי קיסם על הצימקאו, מעל הדבקתי מטבע שוקולד, והנה, קישוט לעוגה, קאפקייק או מגש פירות מפנק

ופרחי ממרשמלו ממותגים

חיברנו אותם וגם מרשמלו רגיל לקשיות שתיה, ונהיה לנו זר יפיפה!

קרדיט צילום: אריק

כדי לתת לכם חומר למחשבה, לקראת החג תוכלו להכין אותם כמתנה, קישוט, או שי קטן לאורחים…

לפסח, קניתי עוגיות אביב של פפושדו, מרציפן ומטבעות שוקולד מריר (מתאימים גם לטבעונים) וגם שוקולד מחולק לקוביות. ואלה התוצאות:

וכעת נותר רק לארוז, תראו כמה שזה יפה, אפילו בלי מדבקות וסרטים…

שיהיה אביב שמח ויצירתי,

הקוזינות ואני.

נשיקות ל כ ו ל ם

בזמן האחרון התחלתי לפזר נשיקות לכל עבר.

כמו שכבר הבנתם, אני בעד תשומת לב אישית ו… איכשהו, נראה לי שלמשפחה שלי מתחיל להימאס ממגבות… אז התחלתי עם נשיקות! לא רטובות, לא נדבקות ולא חיידקיות 🙂

אלא נשיקות מתוקות וממותגות, עם מסרים, ועדיף גם שיהיו אישיים ומותאמים 🙂

'נשיקה בהזמנה' שבתה את ליבי, ולא רק בגלל ההיכרות המוקדמת בינינו, אלא בעיקר מכיוון שאני מתחברת לשפה העיצובית.

אחרי כמה ניסיונות של הכנת נשיקות, הבנתי בדרך הקשה שעיגול פינות לא יעבוד כאן, ומומלץ מאווווד לדבוק במתכון המדוייק של 'נשיקה בהזמנה' כדי שהנשיקות שלי יהיו בוהקות ומתפצפצות.

אחרי תקופה ארוכה של חיזור והפצרות, הנשיקות הצליחו להוציא אותי מהבית.

הכנתי מגבות מטבח תואמות לוגו ויצאתי לסדנה שכולה מתיקות.

 

כל הסודות להכנת הנשיקות נחשפו וכל משתתפת יצאה עם המון הפתעות: שתי תבניות מרהיבות של נשיקות לאפיה בבית, מארז נשיקות יפיפה, פיית זילוף ושקף טרנספר לפי בחירה.

אחרי הסדנה הזו היה ברור שיהיו כאן שיתופי פעולה, אז הנה—

חשיפה ראשונה לעיצובי הנשיקות היפיפיים של חנוכה וגם, מתנה להדפסה לכל קוראי ועוקבי הבלוג, מארז תואם, שניתן ליצור בהנאה.

את הקובץ ניתן להדפיס במדפסת ביתית או בית דפוס, ולהכין בקלות, לבד או עם הילדים, כהפעלה בכיתה, בית מארח, עם סבא/סבתא או כשמארחים את המשפחה.

בתוך המארז אפשר לשים נשיקות ממותגות או הפתעות אחרות…. סביבון, דמי חנוכה, סוכריות, ברכות, פתקיות עם תוכניות לחופשה, ובקיצור, כל רעיון שעולה על דעתכם.

איך עושים?

שומרים את הקובץ הנבחר מתוך הקישורים שתחת התמונה (שימו לב שיש שלושה!!!)

white

pink

b_and_w

מדפיסים על דף A4, עבה, מומלץ במשקל 180 ג' ומעלה, ניתן למצוא בחנויות כלי כתיבה ובחנויות הסטוקים.

אני בחרתי את השחור-לבן, כדי להתעסק גם בצביעה וגם כדי שתוכלו לראות שגם כשמכינים באמצעים ביתיים ויוצאים מהקווים, התוצאה יכולה להיות מחממת לב!

גוזרים את קוי המתאר במדוייק וגם את החלון המסומן

הופכים את הדף ובצד הפנימי, סביב החלון מורחים דבק, ומדביקים עליו שקף, שגודלו 5/10 סמ'.

מקפלים, אני נעזרתי בסרגל מתכת

מדביקים זו לזו את הפאות הקיצוניות (מורחים דבק על זו שכתוב עליה 'צד אחורי')

וגם את המשולשים התחתונים, כך שנוצרת קופסה משולשת עם פתח עליון (בצד להבות).

גוזרים גם את תגית העיגול, מחוררים ומשחילים על שרוך. אני בחרתי לסגור את הפתח עם השרוך, אבל אפשר לשדך, או כל דרך אחרת שתמצאו לנכון.

שתהיה יצירה מהנה ומתוקה,

באהבה,

'נשיקה בהזמנה' ואני.

מתנות קטנות

 

אני מאוד נרגשת עם תחילתה של השנה החדשה, ומחכה בקוצר רוח למתנה קטנה ומתוקה… ועד שהיא תיוולד, אני מתעסקת במתנות קטנות , שאפשר לתת לאורחים, לחלק לאחיינים או לצוותים בגנים.

ולמה מתנות קטנות?

כי הגיע הזמן שנפנים- כדי לתת משהו שיחמם את הלב, לא חייבים להוציא הרבה כסף. כשמקדישים מעט זמן ומחשבה ומצרפים אליהן את המילים הנכונות, גם מתנות קטנות, יכולות להיות שמחה גדולה. והפעם, מתנות קטנות ואכילות.

המתנה הראשונה: תפוח מתוק.

בתוך שקיות צלופן קטנטנות, שמים סוכריות שוקולד. גוזרים צורת תפוח מנייר אריזה חום, בשתי שכבות (אני גזרתי מתוך שקיות אריזה חומות מנייר) מוסיפים עלה מנייר מתאים (אגב, כל קרטון אריזה  ממוחזר יכול להתאים למטרה הזו) מדביקים בדבק פלסטי, כשהסוכריות בפנים.

אפשרות נוספת- מכינים את אותו תפוח מנייר אפיה, אפשר לצרף גם צ'ופצ'יק קטן של סרט בד.

נייר האפייה נותן תוצאה אלגנטית יותר, הוא לבן ויש לו מעט שקיפות, אבל, הוא מתמסר פחות לדבק. מדביקים בצד אחד, הוא נפתח בצד השני 🙂

פתרתי את העניין הזה עם אטבים

כמובן שאפשר להכין את זה בצורות אחרות (לבבות למשל) אפשר למלא במשהו אחר אכיל, או לא :-)(שקדים וצימוקים זו אופציה מעולה לדעתי)

רעיון שני: מיני מארז עוגת דבש אישית

אופים עוגת דבש במיני תבנית אישית, אני קישטתי בדבורה קטנה ומקסימה שקניתי אצל הפתעוגה.

התבנית הזו היא ממש ממש קטנה (10/6) , ומכילה בתוכה כמות של פרוסת עוגה לא גדולה.

כשהעוגה מתקררת אפשר לארוז בצלופן, או להגדיל ראש ולהכין אריזה משודרגת, מדף בריסטול בגודל a4.

הדרכה פשוטה, ניתן לראות בסרטון הזה, ואלה מידות הקיפול עבור התבניות הספציפיות שבהן השתמשתי : קיפול במרחק 5 סנטימטר מן השוליים הצרים, ובמרחק 11.5 סמ' משולי הדף הרחבים, כמו בשרטוט הזה:

וזו התוצאה הסופית שלי

כמובן שאפשר לשנות את העיצוב בהתאם לצבעוניות האהובה עליכם, או בהתאם לאירוע.

 

מתנה שלישית: ברכה בצירוף שוקולדים

אני ארזתי את כל המרכיבים בתוך מנג'טים מתאימים לרוח החג, אבל אפשר גם להדביק את האלמנטים לכרטיס, כפי שעשיתי בכרטיסי הברכה האלה, שכאן.

את השוקולדים בחרתי תוך כדי חשיבה על תוכן הברכה

 וכך אני מברכת אתכם, בטוחה שתסתדרו טוב גם בלי השוקולדים…. 🙂

מתנה רביעית: נשיקות ממותגות

קונים דף טרספר, אני אוהבת את העיצובים המגוונים של 'נשיקה בהזמנה'

עיצוב הפרות והכבשים אהוב עליי במיוחד, כי הוא מתאים למגבות המטבח שלי

 מכינים את קצף הנשיקות לפי המתכון המיוחד שמפורט באתר, מזלפים על הצד המחוספס של השקף ואופים בדיוק לפי ההוראות. האמת שחששתי שלא יצליח לי, אבל התוצאה פשוט מדליקה!!! ואם בא לכם ממש להתמחות, ל'נשיקה בהפתעה' יש גם סדנאות.

אפשר לארוז בשקית צלופן, קופסת פלסטיק או צנצנת, עם מדבקה יפה.

מקווה שהרעיונות ישמשו אתכם,

שנה טובה ומתוקה, שנזכה תמיד לפנק ולשמח,

אני.