אחיינים זו שמחה (חלק ב')

ילדים מתרגשים ממכונת תפירה.
זה לא היה כל כך במודעות שלי, כי הילדים שלי רגילים אליה, כשהיו צעירים יותר המכונה היתה חלק מהסלון (סוג של רהיט נוסף מבחינתם), הייתי תופרת להם בגדים- בקיצור- מובנת מאליה ולא מעניינת…
קלטתי את זה כשהגעתי פעם לכתה לספר על מה שאני עושה. הייתי בטוחה שהילדים ישתעממו, כי באמת, בכתה שלנו יש כאלה קריירות מרתקות, קטונתי…
סיפרתי על תהליך העבודה וצצו בכתה המון המון שאלות. ההתרגשות וההתעניינות היתה רבה. ואז גיליתי שגם בקרב האחיינים שלי יש עניין. כל פעם שהם מגיעים- הם מתקרבים למכונות ומתחילים לשאול שאלות…
ביום ההולדת ה11 של האחיינית שלי, החלטתי להעניק לה שני שיעורי תפירה.
בעיקר בגלל שזה מעניין אותה וגם בגלל שמאוד מאוד קשה לתת לילדים של היום מתנה. השפע שסובב אותם, מקשה מאוד על מציאת מתנה מקורית, ואני אומרת- בואו נעניק חוויות 🙂 זה יותר ירוק ויותר משמח- לשני הצדדים.
אז איך מלמדים ילדים לתפור? אני אחלוק כאן טיפים ורעיונות, שכל אחד שיש לו מכונה בבית יוכל ליישם.
ו… לא, אני לא נותנת שיעורי תפירה, זו זכות ששמורה לאחיינים בלבד!
כדי לא להגיע בידיים ריקות ליום ההולדת, הכנתי מארז שכלל פירוט לגבי תוכנית העבודה (כדי שלא יהיו פערים בציפיות), וכמה פריטים בסיסיים שנחוצים לכל 'תפרנית 'מתחילה, שגם ישמשו אותה במהלך העבודה: גיר חייטים, סיכות, מחטים, חוט מכלב, ס"מ, מגבת ידיים, כפתור וכו'.

התחלנו בהכרת המכונה. פתחנו את המדריך של מכונת התפירה והמתוקה קראה את התרשים ובעצמה השחילה חוט, לפי ההנחיות.
דיברנו קצת על אמצעי זהירות ובטיחות בעבודה, והתחלנו…
התאמנו קצת בתפירת פסים ישרים על פיסת בד קטנה משובצת (גם פסים יעבדו טוב), רק כדי להבין את העוצמות והקצב, ולהתנסות. ממש כמה תפרים.
בחרתי לנו כמה מוצרים פשוטים ומאוד מאוד קלילים שמשלבים קווים ישרים, כאלה שאחרי כמה תפרים תהיה תוצאה נחמדה ושימושית.
הסברתי על חוט מכלב, ואיך נועצים סיכות, איך מניחים גזרה וחוסכים בחומר, ויצאנו לדרך.

המוצר הראשון, נרתיק מגולגל לכלי רחצה (עשוי ממגבת ידיים קטנה)

וכך נראה הנרתיק שמיקה תפרה:

מקפלים לשליש, ותופרים בצדדים ןעוד תפר או שניים לפי רצונו של המעצב הצעיר

הפריט השני- משחק איקס עיגול עם תא לכרטיסיות איקסים ועיגולים

עבדנו על לבד כדי לחסוך בעיבודים, תפרנו התך זיגזג את קוי המתאר של המשחק, מאחר, תפרנו בצורת ח הפוכה פיסת לבד נוספת, ומכסה מעוגל שתפרנו בקו עליון ישר.
למדנו גם לתפור כפתור 🙂
לסיום, בתפר אחד- בנדנה הפכה לגופיית חוף:

בשיעור השני ביקרנו בחנות בדים, התרשמנו מהמבחר, למדנו מהו אריג ומהו סריג, בחרנו בד לחצאית, למדנו כיצד מניחים גזרה, מהו הקו הישר, מהם שלושת הXXX
גזרנו חצאית פעמון קל שהוספנו לה חגורה עם גומי, לכיווץ קל.

וזו הדוגמנית המאושרת: (טוב, חלק ממנה 🙂 )

השבוע, גיא האחיין שלי חגג יומולדת, וזה המייל שקיבלתי ממנו:

תעקבו, תוכלו לראות את המגבת של המלך בקרוב…
תודו שאני הדודה הכי ברת מזל בסביבה!
חייכו הרבה, שמחו הרבה תחגגו הרבה, והכי חשוב-לכו להבדק
(התאפקתי כל חודש המודעות, ואני לא יכולה יותר להתעלם ממנו יותר, על אף שעבר 🙂 )
אני.

אחיינים זו שמחה (א')

אין דבר נפלא יותר מלהיות דודה. מקבלים רק את ה'קצפת', פעם בשבוע- נשיקות, חיבוקים, צחוקים, ואח"כ כל אחד חוזר לביתו… סידור ממש קלאסי, במיוחד למי שכבר אזלה לו הסבלנות באופן די מוחלט 🙂
אז לפני שלושה חודשים התווסף לאוסף המדהים שלי אחיין נוסף!
(כן, הפוסט הזה התמהמה…)

אז האפרוח, התווסף למשפחה ביום מקסים ומיוחד במיוחד. יום ההולדת שלי!!!
ו…. של אבא שלו… ולא – אנחנו לא תאומים 🙂 תאומים למחצה 🙂
אותו יום, בהפרש של עשור… ומהשנה, החגיגה הושלשה!
כן, אני יודעת שזה נשמע הזוי, אבל אנחנו משפחה שכזו (יש גנבי תאריכים נוספים…)
כאילו שאין עוד תאריכים בלוח השנה, ככה אנחנו אוהבים, לפלח תאריכים…
וזו מתנה נ פ ל א ה!
אז מה נותנים מתנה לאחיין מיוחד שכזה?!
לבית החולים, אחרי לבטים רבים, 'אספתי' פריטים, וגיבשתי מארז משפחתי:

ומזוית נוספת

והנה תכולתו של המארז-
לגברים שבחבורה: לאפרוח-'מישמושי תגיות', גרביים וחמסה לעגלה ולאבא שלו הטרי- מארז בובות אצבע

לאם הטריה- סבון מפנק,
ולסבתות… מחזיק מפתחות 'אני סבתא גאה', וגם-למומחית לעוגות- שנדלייר לנרות ולשניה- שיותר בעניין של רפואה- קופסא מדליקה עם תרופת סבתא (אין קרדיט כי אני פשוט לא זוכרת…)

כשהוענק לו השם המקסים והקצר (תודה על ההתחשבות :-)) הוא קיבל את הקולקציה הזו:
גופיות ראשוניות

שמיכת פיקה קייצית דו-צדדית

חיתולים במגוון צבעים וגדלים

מגבת

ועוד מגבת…. וגם שרוך לתליית מגבת על הצוואר, חיתולים נוספים 🙂 שלא יחסר…

וממש עכשיו, סיימתי בשעה טובה וילונות, כיסוי מזרן החתלה, ושמיכות חורפיות, כי החוף כבר ממש תיכף כאן!

שיהיה שבוע טוב ומשמח!
אני.