שבועות… שבועות שלא כתבתי כאן…

אין זמן יותר נפלא לשוב לכתוב מאשר שבועות (או מוצאי שבועות, זו אני החדשה 🙂 לא נלחמת במה שלא מספיקה 🙂 ).

זה החג שלי! כבר כתבתי על זה בעבר, דמעתי, התרגשתי, ריגשתי, רק אוסיף ואומר שאני חוגגת-

חוגגת את החיים (כבר ארבע שנים) חוגגת הצלחות, גדולות וקטנות, את השינויים שחלו בי- טובים וטובים פחות.

וכיאה לחגיגות, אשתף בחגיגות המשפחתיות האחרונות שלנו 🙂

נתחיל מהבת מצווש של הבן שלי. כן, לא התבלבלתי 🙂 אם כבר הגענו לגיל 12- מה לא נחגוג?

אז היתה לנו מסיבת סרט מדליקה: מלא פופקורן, נקניקיות (אי אפשר בלי זה?!?!) , זולה באווירה כפרית (תודה לסבא וסבתא!), המון ילדים מתוקים מתוקים, סרט אחד שווה, ועוגת פיניאטה מ ש ג ע ת!

מילה על הסרט, לפני שנמשיך- חתן בת המצווה בחר סרט משנת 2002, של סטיב מרטין: 12 במחיר אחד. בחירה מצויינת- קלאסיקה מלאה בהומור, סרט מספיק ישן כדי שלא יכירו אותו, אך מספיק מעודכן שעדיין יהנו ממנו- הילדים היו מרותקים,  צחקו, נהנו והתנהגו לתפארת מדינת ישראל! באמת, אין על סטיב מרטין.

וזו העוגה שגנבה את ההצגה. הרעיון נלקח מכאן. קצת 'הקללתי' את הרעיון המקורי, השקעתי פחות בעיצוב החיצוני (בקשה מיוחדת מהחתן, שהעוגה תיראה סתמית) וזו התוצאה (ההפתעה כבר בפנים…)

ולשאלתכם- איך? ככה: שתי עוגות שוקולד בחושות, שחפרתי בהן קצת כדי ליצור מעין קערה (בעצם- שתי קערות) (מהפירורים שמוציאים אפשר לעשות קייקפופס- אם מצלחים להציל אותם 🙂 )

את הקערות ציפיתי בשוקולד מומס (כדי שפירורים לא 'ילכלכו' את הממתקים שבפנים)

שכבה ראשונה- סוכריות גומי (שאם תיווצר לחות, הן יספגו אותה)

מעל- המון המון סוכריות עדשים כלשהן (כחצי קילו!!!)

ומעל שכבה נוספת מוערמת עד לכדי הר בולט – של סוכריות גומי  (ליתר ביטחון :-))

ו- מכסים בעוגת הקערה השנייה, מצפים הכל יפה יפה בקרם כלשהו (אצלנו קצפת, כמובן)

ו…מחכים בסבלנות לרגע פריסת העוגה, שהוא רגע וואו גדול (עשר דקות של פלאשים סלולריים, לא יכולתי לפרוס, בקושי צילמתי בעצמי…)

 

  

חוצמזה- היו לנו אירועי 65 שנה (למדינה) וגם, לאבא שלי ולחמותי, שנחגגו בצניעות, כל אחד קיבל הזמנה למסעדה, וגם – מארז ברכות מהנכדים ומהמבוגרים.

לאבא שלי, הרעיון נלקח מכאן – שוב שינויים קלים בלבד, ובמקום כרטיס- הכנתי על קופסא, שבתוכה היו ציורים וברכות.

ומקרוב

לחמותי- כרטיס משוכלל עם נפח וכיס, ומגנט לסגירה (רעיון מסדנא של רחלי גזית שאני דבקה בו כבר הרבה זמן!)

ופתוח

זהו- מאחלת לכולנו, שתמיד נחגוג, שנדע להנות מהרגעים הקטנים, שנאהב את עצמנו ונרשה לעצמנו להשתנות!

אני.

חום יולי אוגוסט (וגם יומולדת עם עוגה שווה)

טוב- אני חייבת להוציא קצת קיטור…. תמיד אומרים שכל אחד אוהב את העונה שבה הוא נולד… אז טוב, נו, תמיד ידעתי שאני מיוחדת-

עליי זה לא עובד! אני שונאת את הקיץ, החום והלחות!

מה שעוזר לי לשרוד זה שיש פחות לחץ של שנת הלימודים  (הסעות וחוגים… ) והמחשבה על הסתיו שיגיע לאחריו… אני כבר חושבת על קפה ומאפה אצלי ב-31 לאוגוסט- אבל זה לפוסט הבא…

בינתיים אני דוגלת בפשטות, לעשות רק מה שחייבים, בקלות הכי הכי רבה שאפשר.

היתה לנו מסיבת יומולדת למתבגרת ( ואני ממש מתנצלת שקראתי לך קצפת בפוסט הדובדבנים, את קצפת עם תותים 🙂 )

עוגת יום ההולדת קצרה המוני לייקים של החברים שלי,  אז החלטתי לשתף גם אתכם. כל מי שהכין את עוגת הים מהפוסט הקודם- את זו יצליח אפילו בקלות רבה יותר. הקרדיט כולו של קרין גורן, מתוך תוכנית שהוקדשה ליומולדת פיראטים (תוכנית מס' 16 בעונה החדשה שבמקרה נתקלתי בה כשהדלקתי טלויזיה). אנחנו היינו עצלניים יותר מקרין, וכך עשינו:

אפינו עוגת שוקולד עגולה ( את התערובת חילקנו לשתי תבניות עגולות, כך נוצרו שתי שכבות לעוגה- האפייה קצרה יותר והתנור שלי מכיל שתיים בשמחה) . טיפ קטן- אני אוהבת לאפות מבעוד מועד (ככה למדתי אצל גיבורת הילדות שלי) , אני מקפיאה את העוגות ומרכיבה עם הקרמים כשהן קפואות. בחום הזה- זה מאוד מקל על העבודה, אפילו בבית ממוזג.

לאמצע ולציפוי הכנו קצפת שוקולדית (שמנת+אינסנט פודינג שוקולד+ כוס חלב+ כף נדיבה של נוטלה לחיזוק)  סביב לעוגה שברנו המון המון אצבעות כיף כף (לא ספרתי כמה…) – הצמדנו את כולן לקרם וחיזקנו עם סרט אדום נקודות (להוספת אקסטרה שמחה) ולמעלה- שורות שורות של עדשי שוקולד.

המסיבה עצמה היתה מסיבת סרט – כבשנו את החצר של סבא וסבתא, הכנו מלאי פופקורן, שכרנו ציוד, הכנו זולה והיתה הצלחה עצומה.

האוכל שהוגש היה פסטה וירקות- כדי להשקיט קצת את המצפון…. ההתלהבות הגדולה היתה ממטחנת פרמזן (הדר ועידן- תודה אני שוכחת כל הזמן לספר לכם כמה היא מוצלחת!!!)

ובכל זאת- אחרי המסיבה נותרו בי רגשות אשם- הלכתי והצטיידתי במלאי של קטניות אורגניות לחופש הגדול 🙂

וגם לי היתה מסיבת סיום!

השנה למדתי ספרדית, טוב, בואו נאמר שלא הייתי התלמידה הכי מבריקה בכתה, אבל משהו בכל זאת נכנס….

למתנה שנקנתה למורה המדליקה צורף כרטיס לוהט (אתם יכולים לשנות את הסדר, זה גם יצא טוב 🙂 ) כרטיס פשוט פשוט פשוט:

ומבפנים:

הגפרור הענק והמקסים הזה הוא עט, והוא נקנה ב"סוהו", הוצמד לכרטיס באמצעות ארבע חריצים שיצרו שתי "תעלות". האותיות כמובן מתוצרת הארץ. הברכה כמובן הכילה את המילים מורה מדליקה 🙂

היו כאן על השולחן שלי גם מתנות למאמת טריאתלון, מורות וגננות, והנה טעימה:

וגם מחברת מהממת לסטייסי שחגגה 40

תודה לכל מי שבחר לקנות אצלי את המתנות שלו, ולכל קוראיי הנאמנים,

שיהיה לנו שבוע מקסים וקיץ נעים,

אני.