זיכרון

הפוסט הזה נכתב ונמחק כמה פעמים, התחלות של שורות שלא מצליחות להסתיים, נמחקות  ונכתבות…

ימי הזיכרון הפרטיים והלאומיים לגמרי איבדו אותי השנה. המון המון זיכרונות צפו ועלו.

פתאום הבנתי שאנחנו אחיינים שכולים.

אין תואר רשמי שכזה, בטח לא במדינה שלנו, רוויית העצב והשכול… אבל היה לנו דוד, לפני שנולדנו. לא הכרנו אותו, הכרנו רק את מבטו נשקף מתוך תמונה תלויה על הקיר. הכרנו אותו דרך עיניו הזהות והעצובות של אבינו, דרך הסיפורים של דודה מרים, שהיתה הדודה היחידה שהעזה לספר את זכרונותיו וסיפוריו.

ימי הזיכרון היו תמיד ימים שקטים וכואבים וזהירים. ליוינו לקריית שאול, הופענו בטקסים, ובעיקר- עטפנו והיינו.

אחי האמצעי קרוי על שמו של הדוד שנפל, ובחייו, נושא איתו זיכרון שלא זכר.

ממש טרום יום הזיכרון קיבלנו תזכורת מפתיעה ומטלטלת לדוד אריה, כדי שלא נשכח וכדי שנמשיך לשאת את זכרו. ואנחנו נושאים. גם כשאבא שלי כבר לא איתנו, ואולי בעיקר. וחלקנו (החזקים והרגישים) ימשיכו ללכת לקריית שאול לכבד את זיכרון הדוד וזיכרון הורינו, והילדים שלנו יופיעו בטקסים, ויקרעו את השמיים בתרועת המשכיות.

לזכרו, לכבוד הזכרונות, לכבוד אחי אריק (שממש אוהב את הממתק הזה, והפתיע אותי שזכר פיסה מילדותינו) ולכבוד דודה מרים, אני מעלה לכאן את ה מתכון המשפחתי שלה, לספירלה ולהמשכיות.

דודה מרים היתה מפליאה בדוגמאות, לפעמים היתה יוצרת גליל קוקוס לבן ועוטפת אותו בשכבה חומה, לפעמים ספירלה קטנה, לפעמים גדולה, אבל תמיד תמיד, היתה מפנקת וממתיקה.

ממתק קוקוס שוקולד של דודה מרים

לשכבה החומה-

1/2 כוס מים

1/2 כוס סוכר
2 כפות קקאו

200 גרם ביסקוויט פטיבר טחון דק כמו קמח (אפשר גם פירורי ביסקוויט קנויים)

מביאים לרתיחה את המים עם הסוכר והקקאו. מסירים מהאש, מוסיפים את פירורי הביסקוויט, מערבבים היטב עד שנוצר מעיין בצק.

לשכבה הלבנה

100 ג' חמאה מומסת

100 ג' סוכר

100 ג' קוקוס

(אפשר להמיר את החמאה והסוכר בחצי פחית חלב מרוכז) מערבבים הכל יחד.

אני מרדדת את ה'בצק' החום בין שני ניירות אפיה, עד ליצירת משטח בעובי אחיד. מסירה את הנייר העליון ומשטחת שכבת קוקוס מעל השכבה החומה. מגלגלת בעדינות הכל, בעזרת נייר האפיה. מקררת היטב ופורסת לפרוסות יפיפיות. ניתן לשמור בהקפאה בתוך כלי אטום היטב. תזכרו את המתכון הזה בפעם הבאה שיתחשק לכם מתוק, אבל ממש לא יבוא לכם לאפות….

ואם בפינוקים עסקינן,

אל תחשבו ששכחתי את ההגרלה (טוב, נו, קצת…. די שכחתי…)

קודם כל, אני רוצה לברך את כל העוקבים החדשים, מקווה שתהנו כאן, למרות שהפוסט של היום קצת קודר…..

בתמונה היו 22 זוגות מספריים, ובין העוקבים בבלוג והמגיבים כאן ובעמוד הפייסבוק, ענו נכונה אורית, דגנית ויפעת.

ההגרלה בוצעה תחת פיקוחו הצמוד של ליאור (נראה לי שיש לו סיכוי טוב להיות רואה חשבון, ובעיני זה מספיק :-)) , הזוכה המאושרת היא אורית אייל.

ולרתם,שלחי לי בבקשה את הכתובת שלך, רוצה לשלוח לך גליל וואשי טייפ רק בגלל שהזכרת לי שאני דוחה את ההגרלה כבר שבועיים. אני ממש זקוקה למזכירה 🙂 לכל האחרים, מבטיחה הגרלות נוספות בעתיד ומקווה שתזכו באחת מהן…

שבוע טוב ומתוק,

אני.

 

 

 

 

 

 

אז איך היה אצלכם הסדר?

אצלנו, על אף החששות, הסדר היה יותר מבסדר :0)

חג ראשון בלי הורים, בלי מבוגרים אחראיים….וכן, כולנו כבר הורים בעצמנו, ומבוגרים (די) אחראיים, ולמרות זאת, לא פשוט ויש חלל.

כדי להסיח את הדעת מהכבדות הזאת, וכדי שיהיה שמח, התמקדתי בעיצוב ובארגון, השקעתי בזה ממש ופחות באוכל. כי מה עושה את החג מיוחד וחגיגי במיוחד? בעיני- כל מה שמסביב והישיבה ביחד.

וככה זה נראה….

בנישה שבסלון, ציור חלומי שחני חברתי היקרה ציירה לי מזמן מזמן, וסידור פרחים פרוע בתוך תיק כלי רחצה. תזכורת לתוכניות שגנזנו 🙂

באמצעות דגלוני האותיות האהובים הרכבתי את הכרזה 'אביב שמח', כי קצתי בברכת חג שמח. למה שרק החג יהיה שמח?! מעתה אני מברכת באביב שמח!

אפילו האדניות העייפות שלנו התעלו על עצמן ולבשו פריחה

וככה נראה השולחן, לבן עם פרפרים ורודים (של 'הבה נגילה') מפיות פרפרים (מ'אבלין' כפר סבא)

תחת כל צלחת- הגדה ובתוכה לוח בינגו.

לכל מבוגר, הונחה קופסת שוקולדים קטנטנה (לפינוק ולשיתוף הילדים – רק אם רוצים :))

(הקופסה ממקסטוק, מדבקות מ'רוני רפפורט')

לילדים- בקבוקי יין אישיים, לפי הדוגמא מהפוסט הקודם

ערכות יצירה וחשיבה מגוונות, שבסיסן מורכב מערכת פסח של 'תיבת ההפעלות' עם תוספת של חוברות עבודה לקטנטנים

כל קריאת 'בינגו' זיכתה את הקורא במארז קטן של זרעים וההילולה היתה גדולה!

 

ובגזרת האוכל…. האוכל היחיד שהשקעתי בו, היה המרק. משום מה, אוהבים אצלנו את האוכל הזה, מי שרוצה, יכול להציץ באינסטגרם שלי ולמצוא שם את תמונת התוספות למרק 🙂 שם יש דיווחים עקביים מ'השטח'.

בין שאר הדברים ששחו להנאתם במרק (לא שלי, שלהם…) היו גם אטריות, שמאוד שימחו את הילדים. למעשה אלה בלינצ'ס כשרים לפסח (שבמהלך החג נאכלים בעיקר עם נוטלה), רק גלגלנו אותם וחתכנו לרצועות. שיחוק.

אחרי מספר נסיונות מגוונים, משתפת את המתכון הפשוט הזה, והמוצלח ביותר לדעתנו.

בלינצ'ס/ אטריות כשרים לפסח (כ12 יחידות דגולות ודקיקות)

1/2 1 כוס מים

2 כפות שמן

4 ביצים

1/2 כפית מלח שטוחה

1/4 כוס קמח מצה דק לעוגות

1/2 כוס קמח תפו"א

מערבבים היטב את כל החומרים (לפי הסדר), כך שלא יהיו גושים. נותנים לבלילה 'לנוח' כמה דקות, מחממים מחבת משומן קלות, יוצקים מעט מהבלילה, תוך כדי סיבוב המחבת. כשנוצרות בועות, הופכים לעוד דקה-שתיים.

לאטריות אפשר להכין יום קודם- לגלגל ולחתוך לרצועות. אפשר למלא במליות שונות מתוקות או מלוחות 🙂

עוד משהו קטן שהכנתי לחג, כחלק מהמשך המסורת בבית הוריי- מרציפן. אבל, כדרכי בקודש, עיגלתי את הפינות מאוד, והרי לפניכם מתכון פטנט עצלני במיוחד 🙂

מרציפן ביתי

שמים במעבד המזון

2.5 כוסות שקדים טחונים מולבנים (250 ג' קנוי טחון כבר)

כוס אבקת סוכר (100 גרם)

כף מיץ לימון טרי

כף מים

מעבדים יחד עד ליצירת 'בצק' גרגרי. במידת הצורך, מוסיפים כף מים נוספת. מוציאים ומגבשים לגוש אחיד, שומרים בקופסה אטומה. אפשר לעצב, לשחק, עם תמרים, אגוזים ואפשר פשוט כך

זהו להיום, עם הפנים קדימה לחג הבא, מברכת אתכם באביב שמח וחיים שמחים,
אני.