עושה מהקורונה מקרונים

מסתבר שמכל מצב, ניתן להפיק את המירב.

גם עכשיו…

אל תדאגו, לא אתן כאן מתכון למקרונים (שתתחילו להכין עכשיו ויהיו מוכנים כשהמגפה הזו תהיה מאחורינו…) רק הצצה לצבעוניים והמתוקים החדשים שלי.

בחודשים האחרונים (עוד לפני המגפה ההזויה הזו… ) התפנה לי המון זמן. ה'גוזלים' שלנו פרחו מהקן (לעת עתה), ואני נותרתי עם תחושה משברית קלה

וגעגועים.

המשפחה החדשה שלי

 

כדי לא לשקוע לתוך זה, החלטתי לפצוח בפיתוח תחביבים חדשים, ובהרחבה והעמקה של תחביבים ישנים. אם אתם לא בטוחים שתחביבים טובים לכם, ממליצה להקשיב לפרק הנפלא הזה בפודקאסט 'שפכטל' שאני אוהבת במיוחד.
אז איך פצחתי בתחביב חדש?!

כדי למקד את עצמי בתקופות שאני יותר מפוזרת רגשית, הדבר הראשון שאני עושה הוא- סדר!

למדתי את זה בבית- כדי שיהיה סדר בראש חייבים שיהיה סדר מסביב – מתחילים מהמדפים, ממשיכים למגירות ולארונות 🙂

ואז מצאתי את…
הצפרדע של סבתא

הצפרדע של סבתא שהתחילה את הכל

 

כשהייתי ילדה, סבתא שלי, סבתא אולגה האהובה, היתה סורגת לנו בובות קטנות ומצחיקות שהמציאה בעצמה. את הבובות היא סרגה ביד חופשית, מסוודרים ישנים שפרמה, עם עיני כפתורים שהושמשו מבגדים ישנים.

בכל ביקור, היינו מקבלים 'יצירת מופת'. קצת עקומה, קצת מוזרה, קצת מצחיקה, אבל מלאה בהרבה, הרבה, הרבה- אהבה!

הנוסטלגיה הציפה אותי ונזכרתי, שכבר מליון פעמים (לפחות) הבטחתי לעצמי שביום מן הימים אלך לסדנת סריגה ואלמד אחת ולתמיד לסרוג בובות קרושה (אמיגורומי) -בובות מופלאות מחוט כותנה, סרוגות במסרגה אחת.

תכירו את חיים. מותק של ארנב.

 

מכירים את התירוצים שעוצרים אותנו?

אין לי זמן ללמוד, אין לי סבלנות ללכת לסדנאות, אני עייפה בערב, עסוקה בבוקר, קר לי, חם לי, יש שם אנשים, יש שם נשים… אין שם אויר, יש שם חיידקים 🙂 ו…אני בעצם יודעת לסרוג, לא?!

אז זהו, שלא. יודעת לסרוג קצת, אבל לא לקרוא הוראות ו… בטח ובטח שלא… לבצע אותן 🙂
מזל שניקיתי את הראש, מראש

פתאום, בהארה של רגע, הבנתי שאני יכולה ללמוד מהילדים שלי.

לא לסרוג, אלא איך ללמוד.

ה כ ל! הכל הם לומדים ברשת, גם דברים ממש הזויים, בחיי… ואם הם יכולים- אז למה לא אני?!

זה הסרטון הראשון שעזר לי ללמוד לקרוא הוראות וגם לרענן את הזיכרון, אם אתם בעניין, ממליצה להתחיל בקטן, לראות שאתם מתחברים ואז להמשיך…

למיטב ידיעתי, אני דור שלישי לסרגניות, אז התחלתי בשאריות שירשתי, וחשבתי שאמשיך עד שהן יגמרו, אבל את המתיקות הזו אי אפשר להפסיק 🙂

הפינטרסט שלי התמלא ממש מהר בבובות שאני רוצה לסרוג. אני קונה/ מוצאת/ מקבלת הוראות ומתחילה. כל פעם שאני נתקלת בהוראה לא ברורה- מחפשת בגוגל והגאון מסביר לי איך להמשיך 🙂

רעשנים סרוגים למתחילים (תינוקות וסרגנים)

 

אם אתם לא בענייני סריגה, אני בטוחה שאם תפתחו את ה'מגירות', תוכלו למצוא עניינים אחרים, שישמחו וירגיעו אתכם גם בימים הזויים… לא חייבים ללמוד, אולי לחזור למשהו שעשיתם בעבר.

לי אין סבלנות לקורסים ארוכים, בטח לא עכשיו ולכן לומדת כמו הילדים, באמצעות סרטונים בYouTube.

אם יש לכם סבלנות, יש קורסים חינמיים בעברית באתר שירות התעסוקה

קורסים במחירים צנועים ומגוון עצום של נושאים, אפשר למצוא באתר Umedy

תודה ליונית צוק (הבלוגריסטית) ואודיל רוזנפלד (מנחת הורים ועוד מלא דברים) שהאירו את עיני והמליצו על שני הערוצים האלה  (אגב -אצל שתיהן ניתן למצוא קורסים אונליין בתשלום).

ואני בטוחה שיש עוד המוני אתרים שאני לא מכירה.

 

כמה מילים מהלב, לסיום

בעשור האחרון למדתי להתמודד עם כל יום בעתו, לדאוג פחות, ממה שיהיה וממה שכבר היה. לעשות את המיטב ואת המירב שניתן בכל רגע נתון, ובעיקר לא לייסר את עצמי ממה שאין לי אפשרות לעשות ו/או לשנות.

זה לא אומר שאני שמחה כל הזמן, שאני לא מתגעגעת, שלא קשה לי. אבל אני משתדלת. אם מעניין אתכם להציץ ממה אני נהנית בימים אלה- אתם מוזמנים לסטורי ולהיילייטס באינסטגרם שלי, רמז מקדם: מדובר בשטויות 🙂

 

אם שרדתם עד כאן, כנראה שאתם ממש חברים,

אז אני מפיצה את המידע, קבל עם ועדה-

נועם עדיין באוסטרליה, לא חוזרת -מבחירה, היא במקום טוב, עובדת, מנגנת, קוראת, וממשיכה לחיות בנועם! ליאור בצבא ולא חוזר, אנחנו ממש מתגעגעים אבל לא דואגים.

 

הורים לחיילים שלא יודעים מה לעשות עם עצמם, אבל יודעים לקנות אונליין (מכירים מישהו כזה?!) ממליצה על משלוחים מהכוורת . כרגע יש חוסרים ואין אפשרות להוסיף כמה מילים, אבל זה הכי טוב שאפשר עכשיו.

 

ולסיום, אני מזמינה אתכן לקרוא את הרעיונות של החברות היקרות שלי, שיעזרו לכם להתמודד עם התקופה הזו- כל אחת בדרכה המיוחדת:

הדס וילף, מאמנת אישית ועסקית מציעה מספר דרכים לעזור בהתמודדות (וגם מדיטציה)

אורית פרי , פיתוח אישי, כותבת איך לנהל את הפחד ולבחור באופטימיות

מיטל אשכנזי פומרנץ, אדריכלית, נותנת טיפים ל'הגדלת' הבית בשלושה מישורים- פיזי, רגשי ווירטואלי

 

מאחלת לכולנו שנמצא קורוגע,
ושנצליח לראות את הטוב, למרות הקשיים האובייקטיבים.

אני.