ה סיפור מאחורי ה ציור

10 פבר

ממש לפני שנה, המיטה הזוגית שלנו קרסה 🙂

ולמרות שהרגשתי שזו מטאפורה לחיינו ולשלל האירועים שעטפו אותנו באותם ימים, היו רגעי צחוק שליוו את ההתרסקות הזו.

איכשהו, המיטה הכבדה שלנו, שעוצבה על ידי ונבנתה עבורנו בידי נגר-חבר, ועברה איתנו 18 שנה של חוויות טובות וגם פחות, קיבלה התחלה חדשה. ואיזו התחלה!!!

נומי אוהד מלול, חברה ואמנית מוכשרת מ א ו ד, לקחה אותה לידיה הכה נפלאות ויצרה ממנה ציור ענק ומדהים.

במהלך העבודה, קיבלתי תמונות ודיווחים מנומי, שהציפו אותי בשמחה ועזרו לי לקום משינה על הרצפה 🙂  (הם, ושיעורי הפילאטיס)

כשראיתי את הסקיצה הראשונית, חשבתי שנומי ציירה בהשראתי 🙂 כי באמנות, כמו באמנות, הכל בעיני המתבונן…

בית הפוך, ירכיים עבות, ונסיון מוצלח לגעת בבהונות… מיד עלו בי כל המשפטים שאני שומעת ממדריכי ההתעמלות שלי לאורך השנים

"תרפו את הגוף, אל תילחמו בו, תרגישו את הזרימה" – ואני…. איזו זרימה בדיוק? אני לא מצליחה לנשום…

"תרגישו שהישבנים שואפים לגעת בעקבים" ואני – מדריך יקר, לישבנים שלי יש שאיפות אחרות לגמרי!!!

"שבו בתנוחת עובר, שלבו את הידיים מאחורי הגב, ו…להרים, לא לשכוח לנשום. כמובן…" :0) מה זה עובר… שמנמן משהו…. והידיים….להרים???? ועם כל זה אין מצב שאנשום…. כמובן!

"ועכשיו להרפייה, אלה תנוחות הפיצוי" – איזה פיצוי… מכאיב לי בכל הצלקות…

והצלקות מתכסות בשכבות

אני ממשיכה, ומתקדמת, והאשה בציור, גם היא מתפתחת

ולובשת צורה חדשה,

מתחטבת

ואפילו יש לה עכשיו צמות ג'ינגיות מטריפות, כאן בתמונה, בחברה טובה, בסטודיו הקסום והצבעוני 'בעלות מלאכה'

ונומי, עם ליבה הרחב ממש כמו המיטה… תרמה את הציור, ומי שיקנה אותו, עם האשה על ביתה, יתרום תרומה נאה ונדיבה למלחמה באיידס.

מקווה ביחד עם נומי, שימצא לה בית חדש ואוהב והיא תזכה להעניק חיים חדשים!!!

אם אתם רוצים לראות אותה, או לקנות אותה, מחר בערב, מוצ"ש, התערוכה פתוחה לקהל הרחב, בבניין הנהלת בנק הפועלים, ברחוב יהודה הלוי 63, תל אביב.

סופ"ש מקסים ומלא באושר,

אני.

 

מודעות פרסומת

15 תגובות to “ה סיפור מאחורי ה ציור”

  1. נומי מלול אוהד 10 בפברואר 2017 בשעה 11:04 #

    התרגשתי אהובתי

    אהבתי

  2. ditzak2013 10 בפברואר 2017 בשעה 11:05 #

    אלופה😍
    שיהיה סופ״ש נעים וחג טובשבט שמח😘😘😘

    נשלח מה-iPhone שלי

    אהבתי

    • livelach 10 בפברואר 2017 בשעה 13:17 #

      נומי היא האלופה האמיתית, אני רק מאחורי הקלעים… נשיקות בחזרה דיצוש

      אהבתי

  3. motior 10 בפברואר 2017 בשעה 14:36 #

    ציור יפה 🙂

    אהבתי

    • livelach 12 בפברואר 2017 בשעה 6:58 #

      כן, נומי מאוד מאוד מוכשרת!!!

      אהבתי

  4. הדס 10 בפברואר 2017 בשעה 15:32 #

    מרגש, בכל כך הרבה רמות. 🙂

    אהבתי

  5. יפעת 10 בפברואר 2017 בשעה 21:18 #

    אין על הכתיבה שלך ועל הכשרון של נומי כבר מזמן הפסקתי להתפלא שבכל פעם מחדש היא מביאה שיחוק שכזה עם ציור מופלא ושמאחוריו סיפור מופלא לא פחות.
    האנרגיה שמובטחת למי שיכניס לביתו את ראש המיטה אחרי שבילה שנים רבות בביתכם לילכי ואשר על גביו הציור המרהיב הזה – היא אינסופית! של אהבה, כשרון, נתינה וחברות מדהימה.

    שבתשלום לשתיכן מהממות 💕

    אהבתי

  6. תמי 11 בפברואר 2017 בשעה 8:06 #

    מטאמורפוזה. יופי של תהליך. של נומי,של הדמות המצוירת והכי-הכי שלך. נוגעת לי במקומות מוכרים וכואבים עד צחוק…..
    יש משהו טוב גם בקריסה. מיטה והזכרונות ששוכבים בה פושטים ולובשים צורה.
    מאחלת אריכות ימים למיטה החדשה ולנופשים/נושפים בה.תמי

    אהבתי

    • livelach 12 בפברואר 2017 בשעה 7:03 #

      תודה תמי יקרה, אני שמחה שהצלחתי להעביר את התחושות, וצר לי שהמקומות האלה מוכרים גם לך….

      אהבתי

  7. מיכל ירון 11 בפברואר 2017 בשעה 15:45 #

    מקסים!! הסיפור, התמונה, ואת

    אהבתי

    • livelach 12 בפברואר 2017 בשעה 7:03 #

      תודה מיכל יקרה, אני מסמיקה פה, ועוד אשמין מנחת….

      אהבתי

  8. Sharon 12 בפברואר 2017 בשעה 7:40 #

    סיפור מדהים ! ונומי כל כך מוכשרת!!! כל הכבוד!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: