זיכרון

21 מאי

הפוסט הזה נכתב ונמחק כמה פעמים, התחלות של שורות שלא מצליחות להסתיים, נמחקות  ונכתבות…

ימי הזיכרון הפרטיים והלאומיים לגמרי איבדו אותי השנה. המון המון זיכרונות צפו ועלו.

פתאום הבנתי שאנחנו אחיינים שכולים.

אין תואר רשמי שכזה, בטח לא במדינה שלנו, רוויית העצב והשכול… אבל היה לנו דוד, לפני שנולדנו. לא הכרנו אותו, הכרנו רק את מבטו נשקף מתוך תמונה תלויה על הקיר. הכרנו אותו דרך עיניו הזהות והעצובות של אבינו, דרך הסיפורים של דודה מרים, שהיתה הדודה היחידה שהעזה לספר את זכרונותיו וסיפוריו.

ימי הזיכרון היו תמיד ימים שקטים וכואבים וזהירים. ליוינו לקריית שאול, הופענו בטקסים, ובעיקר- עטפנו והיינו.

אחי האמצעי קרוי על שמו של הדוד שנפל, ובחייו, נושא איתו זיכרון שלא זכר.

ממש טרום יום הזיכרון קיבלנו תזכורת מפתיעה ומטלטלת לדוד אריה, כדי שלא נשכח וכדי שנמשיך לשאת את זכרו. ואנחנו נושאים. גם כשאבא שלי כבר לא איתנו, ואולי בעיקר. וחלקנו (החזקים והרגישים) ימשיכו ללכת לקריית שאול לכבד את זיכרון הדוד וזיכרון הורינו, והילדים שלנו יופיעו בטקסים, ויקרעו את השמיים בתרועת המשכיות.

לזכרו, לכבוד הזכרונות, לכבוד אחי אריק (שממש אוהב את הממתק הזה, והפתיע אותי שזכר פיסה מילדותינו) ולכבוד דודה מרים, אני מעלה לכאן את ה מתכון המשפחתי שלה, לספירלה ולהמשכיות.image

דודה מרים היתה מפליאה בדוגמאות, לפעמים היתה יוצרת גליל קוקוס לבן ועוטפת אותו בשכבה חומה, לפעמים ספירלה קטנה, לפעמים גדולה, אבל תמיד תמיד, היתה מפנקת וממתיקה.

ממתק קוקוס שוקולד של דודה מרים

לשכבה החומה-

1/2 כוס מים

1/2 כוס סוכר
2 כפות קקאו

200 גרם ביסקוויט פטיבר טחון דק כמו קמח (אפשר גם פירורי ביסקוויט קנויים)

מביאים לרתיחה את המים עם הסוכר והקקאו. מסירים מהאש, מוסיפים את פירורי הביסקוויט, מערבבים היטב עד שנוצר מעיין בצק.

לשכבה הלבנה

100 ג' חמאה מומסת

100 ג' סוכר

100 ג' קוקוס

(אפשר להמיר את החמאה והסוכר בחצי פחית חלב מרוכז) מערבבים הכל יחד.

אני מרדדת את ה'בצק' החום בין שני ניירות אפיה, עד ליצירת משטח בעובי אחיד. מסירה את הנייר העליון ומשטחת שכבת קוקוס מעל השכבה החומה. מגלגלת בעדינות הכל, בעזרת נייר האפיה. מקררת היטב ופורסת לפרוסות יפיפיות. ניתן לשמור בהקפאה בתוך כלי אטום היטב. תזכרו את המתכון הזה בפעם הבאה שיתחשק לכם מתוק, אבל ממש לא יבוא לכם לאפות….

ואם בפינוקים עסקינן,

אל תחשבו ששכחתי את ההגרלה (טוב, נו, קצת…. די שכחתי…)

קודם כל, אני רוצה לברך את כל העוקבים החדשים, מקווה שתהנו כאן, למרות שהפוסט של היום קצת קודר…..

בתמונה היו 22 זוגות מספריים, ובין העוקבים בבלוג והמגיבים כאן ובעמוד הפייסבוק, ענו נכונה אורית, דגנית ויפעת.

ההגרלה בוצעה תחת פיקוחו הצמוד של ליאור (נראה לי שיש לו סיכוי טוב להיות רואה חשבון, ובעיני זה מספיק :-)) , הזוכה המאושרת היא אורית אייל.

ולרתם,שלחי לי בבקשה את הכתובת שלך, רוצה לשלוח לך גליל וואשי טייפ רק בגלל שהזכרת לי שאני דוחה את ההגרלה כבר שבועיים. אני ממש זקוקה למזכירה 🙂 לכל האחרים, מבטיחה הגרלות נוספות בעתיד ומקווה שתזכו באחת מהן…

שבוע טוב ומתוק,

אני.

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

4 תגובות to “זיכרון”

  1. עינת 21 במאי 2016 בשעה 19:18 #

    איזה רעיון מקסים, עושה חשק לנסות לטבען 🙂

    אהבתי

    • livelach 21 במאי 2016 בשעה 19:26 #

      איזה כיף, טבעני וספרי!!! נראה לי שיהיה סבבה עם קרם קוקוס וקצת שמן קוקוס

      אהבתי

  2. motior 22 במאי 2016 בשעה 5:51 #

    רשומה עצובה ומרגשת

    אהבתי

  3. Sharon 23 במאי 2016 בשעה 10:02 #

    עצוב!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: