העיקר הבריאות

23 מאי

היום אני מתחילה מהסוף….

עשיתי בדיקות דם, והתוצאות יצאו מעולות! ולמה אני משתפת כאן??? כי בעצם הכל מתקשר…. ובמיוחד עכשיו, ערב שבועות….

כשפתחתי את הבלוג לא ממש ידעתי מי בכלל יתעניין במה שיש לי לספר עליי ועל תחומי העניין שלי, לא רציתי לחשוף את עצמי יותר מדי, אבל כן רציתי לתעד… לא עבר זמן רב, והבלוג תפס תאוצה. אפילו קיבלתי הצעה מעניינת לנסות מכשיר להסרת שיער 🙂 אז אוקיי, אני לא ממש יכולה לשתף פעולה עם זה כי באמת- אני לא הבנאדם המתאים…. (עוד מעט התמונה תתבהר  יותר 🙂 )

ואז- הציעו לי להתנסות במוצרי סולגאר, נאמר לי שרק אם אוהב- ישמחו שאכתוב המלצה. אוקיי. עם זה הייתי מוכנה לשתף פעולה! נראה לי ממש מתאים לשדרג קצת את הגוף שלי בקצת חיזוקים וגם- לומר את האמת- לאתגר את סולגאר…. כי נו- מה לעשות, הגוף שלי מאתגר….

מיד יצרו איתי קשר מסולגאר, האזינו בסבלנות לכל הבעיות שלי, בעבר ובהווה, וטוב נו- איך לומר את זה בעדינות- זה לא היה סיפור קצר 🙂

התאימו לי שני מוצרים, סיימנו את השיחה. חזרו אליי שוב וביקשו- לאור כל מה שתארתי – (כן כן) להוסיף לי מוצר נוסף….

כעבור יום קיבלתי עם שליח הביתה את שלושת החבר'ה האלה

לא הספקתי לעשות בדיקות דם לפני שהתחלתי (זה היה לפני פסח…) , אבל באופן כללי אני יודעת מה המצב, והוא לא היה כזה טוב במהלך שלושת השנים האחרונות…

אחרי חודש וחצי של שימוש- נבדקתי  והייתי בהיי כשקיבלתי את התוצאות (וגם הרופא שלי….) אני חושבת שגם ההרגשה הכללית שלי השתפרה!

אני ככל הנראה אמשיך להשתמש במוצרים האלה, לטעמי החיסרון היחיד שלהם הוא…. המחיר 🙂

ולמה מתאים ככה בערב שבועות לספר לכם? אם כבר נפתחנו, אז אספר עוד קצת.

תמיד אהבתי את שבועות, ועכשיו אני אוהבת אותו עוד יותר. עוד הרבה יותר.

לפני שלוש שנים, ממש בערב שבועות, התעקשתי שמשהו לא מתנהל כשורה… השגתי בדיקה דחופה אצל רופאה, המשך בירורים ובדיקות במשך היום, ובצהריים, ממש כמה שעות לפני כניסת החג- כבר הייתי אחרי ביופסיה. ידעתי. במהלך החג כבר היה ברור לי שאני כבר יודעת את התשובה.  שמרתי אותה בבטן, לא רציתי להרוס לכולם את ערב החג. רק בעלי ואני, גיסתי ובת דודתי. ההמשך לא היה פשוט- כימו (עכשיו אתם מבינים למה הסרת שיער- לא בבית ספרנו???), ניתוח, הקרנות, עוד ניתוח לקינוח, ואח"כ- הרבה הרבה טיפול בגוף ובנשמה.

כבר באותו חג החלטתי שאת החגים הבאים אחגוג ובגדול, ומאז אני ממש משתדלת בשבועות- להנות יותר ולהתפנק עוד יותר!!!

יש אנשים שאומרים שהסרטן שלהם הוא מתנה. אני לא מסוגלת לומר את זה, אבל כן מרגישה שהוא גרם לי להיות טובה יותר לעצמי וגם לסביבה… זכיתי בגילוי מחודש של המשפחה, החברות שלי והתחביבים שלי.  כל אלה מחזקים אותי יום יום, שעה שעה ועכשיו גם סולגאר 🙂

היום יש לי את הפריבילגיה להתרגש בעוצמות מיוחדות באירועים משמחים, זכיתי שאני כאן, קיבלתי הזדמנות שניה להיות עם האנשים שאני אוהבת.

אם אתם תופסים אותי מזילה דמעה לא ברורה או לא קשורה- זו הסיבה…

מקווה שהמלל לא התיש אתכם, מקווה שנשארתם עם אופטימיות בלב והמון המון שמחה!!!

מכיוון שכבר ביום שהוא נולד על השולחן שלי הוא נהיה להיט היסטרי- קבלו אחד נוסף….

אני והעוף הזועף מאחלים לכם חג שמח, מלא חוויות משמחות והנאות צרופות!

יוצאת לחופשה, נתראה אחרי החג!!!

אני.

51 תגובות to “העיקר הבריאות”

  1. מור 23 במאי 2012 בשעה 18:40 #

    ריגשת אותי מאד מאד. אפילו דמעה מבצבצת לה בזווית העין.. רגע אני כבר מנגבת וממשיכה..
    אני אוהבת אותך מאד ומעריצה אותך על האופטימיות שתמיד היתה לך אפילו ברגעים לא קלים במהלך הדרך. שמחה שזכיתי להיות חברה שלך. מאחלת לך חג כיפי ומלא במנוחה ורוגע וכל הדברים שבא לך לעשות…. נשיקות מור

    אהבתי

    • livelach 23 במאי 2012 בשעה 18:47 #

      מורצ'וק, אוהבתותך מאוד מאוד! תפסתי את כל הנשיקות!!!

      אהבתי

  2. הילה 23 במאי 2012 בשעה 19:01 #

    לילך ריגשת אותי מאוד! נהנת לקרא אותך ! ומאחלת לך בריאות אין סופית!!!!!! נשיקות.

    אהבתי

  3. ריקי 23 במאי 2012 בשעה 19:02 #

    נו מה אני כבר יכולה לומר? מתנה זו בטוח לא היתה, ולא תודה לא רוצים עוד מזה, אבל אין ספק שהתהליך גרם רק לדברים טובים!

    יחי הציפורים הכועסות שבדרך ושההקרנות היחידות שנדע הן הקרנות בכורה בקולנוע!
    נשיקות וחג שמח!

    אהבתי

    • livelach 23 במאי 2012 בשעה 19:09 #

      לחיים! כמה כיף לצאת לחופשה אחרי התנקות שכזו ועטופה בכל כך הרבה נשיקות ואהבה!

      אהבתי

  4. יעל 23 במאי 2012 בשעה 19:19 #

    לילך,
    את מדהימה ומרגשת, ואני מאחלת לך עוד שנים רבות וארוכות של חג שבועות כהלכתו.
    הרבה בריאות ורק אושר.
    מכל הלב,
    יעל.

    אהבתי

  5. דפי 23 במאי 2012 בשעה 20:08 #

    לא יודעת מה היה פעם אבל אני מאוד אוהדת את מי שאת עכשיו(:
    ובמעבר חד – העוף הזועף אכן להיט!
    נשיקות!

    אהבתי

    • ריקי 23 במאי 2012 בשעה 20:22 #

      אני יכולה להעיד שהסחורה היתה משובחת כבר אז…
      עכשיו היא פשוט נמצאת במקום הנכון!

      ריקי

      אהבתי

      • livelach 24 במאי 2012 בשעה 3:32 #

        טוב ריקי את לא ממש אובייקטיבית, את נאמנה למקום העבודה שלך 🙂
        סמנכ"ל שיווןק, קניינות ולאחרונה תחום חדש- מחקר ופיתוח 🙂 בלי ולך

        אהבתי

    • livelach 24 במאי 2012 בשעה 3:30 #

      תודה דפי! שיהיה חג שמח!!!

      אהבתי

  6. רחלי גזית 23 במאי 2012 בשעה 20:23 #

    פוסט מרנין (-: והעובדה שהבדיקות שלך עכשיו טובות מבעבר זה ללא ספק הדובדבן שעל הקצפת.
    כמה צודקת הקלישאה שאומרת: העיקר הבריאות!

    אהבתי

    • livelach 24 במאי 2012 בשעה 3:33 #

      החיבוק הוירטואלי הזה עושה את היום מפנק עוד יותר!

      אהבתי

  7. gallish 23 במאי 2012 בשעה 21:32 #

    גרמת לי לדמוע. מהתרגשות ומשמחה! כל כך שמחה שהכל טוב, ולגמרי מבינה שזה מכניס לפרופורציות אחרות. שיהיה לך חג שמח שמח שמח והמון המון בריאות, תמיד!!חיבוק גדול, גלי.

    אהבתי

    • livelach 24 במאי 2012 בשעה 3:34 #

      גלי, תודה שיהיה לך ולמשפחה המתוקה שלך חג הכי מדהים שיכול להיות, וכן- הפרופורציות כאן- אבל שלא תחשבי שכששיגרה מכה אני לא מתרגזת 🙂 בריאות ואושר!!!

      אהבתי

  8. הילה 23 במאי 2012 בשעה 21:41 #

    יקירה. אני זוכרת את השבוע שאחרי החג ההוא. כשסיפרת לי.
    מתנה זו לא.
    ההתמודדות שלך מרגשת, ממלאת השראה והערכה.
    לחיי ציפורים זועפות, בדיקות דם תקינות וימי יצירה וחדווה.
    הילה

    אהבתי

    • livelach 24 במאי 2012 בשעה 3:41 #

      הילה, עכשיו ריגשת אותי מאוד מאוד, כי גם אני זוכרת איך תפסתי אותך אחרי יום עבודה, על הדרך, וזרקתי אליך את הכדור הכבד הזה. אני חושבת המון על הרגע הזה- הוא היה הצלה עבורי, נתת לי תחושה מאוד טובה אז וגם הפוסט שכתבת בהמשך מאוד מאוד ריגש אותי. אז לא יכולתי לומר את זה, היום כן. תודה! ויהיה לכם חג מקסים!!!

      אהבתי

  9. avitalamiel 24 במאי 2012 בשעה 5:52 #

    אני מאוד אוהבת את הבלוג שלך והפוסט הזה ריגש אותי במיוחד…
    מאחלת לך המון שנים של בריאות ואושר!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:29 #

      תודה אביטל על המחמאה ועל התגובה מחממת הלב!!!

      אהבתי

  10. linor9 24 במאי 2012 בשעה 8:34 #

    לילך ריגשת אותי בכל מילה ולא אכפת לי שכבר היו 10 תגובות כאלה לפניי.
    . תודה על הכנות והישירות וכל הכבוד לך על ההתמודדות והראייה הגבוהה. כל טוב ורק בריאות!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:30 #

      לינור, תודה על התגובה ועל האיחולים! וכל תגובה היא יחידה ומיוחדת וממלאה באופן נפלא!!!

      אהבתי

  11. Shelly Vainberg 24 במאי 2012 בשעה 8:45 #

    פוסט מרגש ומעורר מחשבה. תודה שאת מזכירה לנו שמה שבאמת חשוב זה להנות מההווה, לא לתת לו לחלוף ככה סתם, ולעשות מה שעושה לנו טוב 🙂 … גם מבחינתי יצירה היא חיים .

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:32 #

      תודה שלי, שמחה לשמוע שיש אנשים נוספים סביבי שעושים מה שהם אוהבים! תודה על התגובה מחממת הלב!!! מאחלת לך המון הנאה בכל מה שאת עושה!!!

      אהבתי

  12. שמרית 24 במאי 2012 בשעה 8:59 #

    שתהיה חופשה כיפית. תהני בחג, אהבתי את הפוסט..
    גם אני מתה על שבועות 🙂

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:33 #

      תודה שמרית! מקווה שנהנית בחג! אני מאוד מאוד- ועוד יגיע פוסט על זה גם! 🙂

      אהבתי

  13. גלי 24 במאי 2012 בשעה 9:18 #

    איזה יופי! את נשמעת הכי אותנטית שאפשר ואני מאחלת לך רק בריאות וחג שמח כמובן!!
    אגב, גם אצלנו בבית הציפור העצבנית הזאת היא להיט לא נורמאלי!!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:34 #

      תודה גלי על תגובתך החמה! שפע בריאות ואושר לך- ואוהבי העופות הכעוסים באשר הם 🙂

      אהבתי

  14. ליאורה 24 במאי 2012 בשעה 10:42 #

    טוב שהזכרת לי באמת שאני צריכה ללכת לעשות בדיקת דם לבדוק B12 🙂

    אהבתי

  15. נונה 24 במאי 2012 בשעה 11:16 #

    לילך… כל עוד זאת דמעה של התרגשות ושמחה לכי על זה… גם אני מסתכלת כיום על כל יום כמתנה! בהצלחה ורק בריאות!!!!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:36 #

      תודה על התגובה הנפלאה! מאחלת לך הרבה ימי מתנה!!!

      אהבתי

  16. liliroy 24 במאי 2012 בשעה 11:29 #

    מדהים- הגישה, הכתיבה…. מרגש מאוד! ותמיד כיף לקרוא…

    אהבתי

    • נוי רביבו 24 במאי 2012 בשעה 14:18 #

      וואו מקסימה שאין דברים כאלה, את בדיוק מסוג האנשים שגורמים לי להיכנס לפרופורציה ולהעריך את מה שיש לנו בחיים, שיהיה חג שמח וטעים!!! נהנינתי לקרוא את הפוסט
      🙂

      אהבתי

      • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:38 #

        תודה נוי על התגובה!!! אני מאוד מעריכה, אבל שלא תחשבי שהשגרה לא מתישה גם אותי מדי פעם 🙂 כשמכונת הכביסה מתקלקלת, וחוסמים לי את החניה וכל מיני כאלה, אבל עדיין- החיים יפים!!! מאוד!!!

        אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:36 #

      גם התגובה מרגשת מאוד! תודה גדולה!!!

      אהבתי

  17. Yasmin Katz 24 במאי 2012 בשעה 15:28 #

    פוסט שפשוט כיף לקרוא! לי גם יצא להשתמש בויטמין D של סולגאר שעזר לי. שיהיה חג שמח ורק בריאות! (:

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:38 #

      תודה יסמין!!!! רק בריאות! ואושר! וצחוקים!!!

      אהבתי

  18. קשת 24 במאי 2012 בשעה 16:27 #

    מאוד התרגשתי לקרוא, חיבוק גדול!
    והציפור הכועסת שלך יפייפיה!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:39 #

      תודה קשת! אני כל כך מתרגשת מכל התגובות של כולם והחיבוק הוירטואלי הענק הזה!!! כיף גדול!!!

      אהבתי

  19. מיה 24 במאי 2012 בשעה 18:59 #

    וואהו אחד גדול!!!!
    לילך צמרמרה עברה בי…
    אני זוכרת את אותו יום שהיית לא נינוחה במשרד והרגשתי שמשהו לא בסדר אבל פחדתי לשאול…
    מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!! חסרים לי אנשים כמוך מלאי שמחת חיים שישבו איתי המשרד….
    רק בריאות.

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:41 #

      מיוש! כמה אני זוכרת את הימים האלה… את חיכית לתשובות חיוביות ואני לשליליות…. לפחות לאחת מאתנו הצליח אז! והיום לשתינו!!!! 🙂 מאחלת לך המון שמחה ואושר! לך ולתוצאות 🙂

      אהבתי

  20. יסמין 24 במאי 2012 בשעה 20:11 #

    אני מכירה את התחושה הזאת של האושר הזה. קצת קשה להגדיר את זה במילים, כי זה פשוט מדהים שרואים שינוי לטובה בתחום הבריאות. בסופו של דבר, הבריאות זה הדבר הכי הכי הכי חשוב בעולם!!! וחשוב מאוד לשמור על הבריאות. אני בעצמי גם נעזרת בתוסף של סידן ו-D של סולגאר, בגלל הוראה של רופא, וויטמין D אני יודעת יש לו משמעות מאוד רצינית בגוף שלנו שמומלץ להרבה לבדוק את הרמה ולקחת. שוב… רק בריאות ושתמיד תדעי אושר כזה!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:42 #

      תודה יסמין! מאחלת גם לך, בדיוק את אותו דבר!!!

      אהבתי

  21. koritzky152 27 במאי 2012 בשעה 9:26 #

    וואו התרגשתי מאוד! איזה פוסט אמיץ ומקסים… מקווה שתתחזקי ושתדעי רק טוב!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:43 #

      תודה! בהתחלה באמת הייתי צריכה אומץ לחשוף, אבל האמת היא- שעכשיו התחושה מאוד נעימה- של התנקות! גם החיבוק העוטף הזה של התגובות הוא נפלא!!!

      אהבתי

  22. Dana Kalay 27 במאי 2012 בשעה 20:34 #

    אי אפשר שלא להתרגש ממילותייך, הכי מגיע לך להנות יותר ולהתפנק עוד יותר!!!

    אהבתי

    • livelach 30 במאי 2012 בשעה 20:44 #

      תודה דנה! התפנקתי ונהנתי הרבה הרבה יותר- והאמת- שהתגובות כאן גרמו לי לפרגן לי עוד יותר 🙂

      אהבתי

  23. ערה 1 ביוני 2012 בשעה 5:12 #

    לילכי, אני לא כל כך הייטקית/פייסבוקית/בלוגרית, חיפשתי משהו ונתקלתי בפוסט ואני כל כך שמחה בשבילך (ובשבילנו :). אני כותבת ומוחקת, רוצה להגיד כל כך הרבה ולא יוצאות המילים..
    אני אוהבת אותך ושולחת לך חיבוק גדול עם נשיקה גדולה ורטובה (ולא אכפת לי שתגנבי אח"כ עם אחת המגבות המקסימות שלך )

    אהבתי

  24. motior 28 בינואר 2013 בשעה 7:45 #

    באמת מרגש. מצטער שהגעתי באיחור גדול, שמח שהכל בסדר. בריאות ואושר!

    אהבתי

כתיבת תגובה